אני לא חושבת שאפשר ללמוד מספר כיצד לכתוב, אבל כן אפשר ללמוד על התהליך עצמו. בשבילי, לקרוא ספר טוב על כתיבה זה כמו ללכת לפסיכולוג, זה כאילו שמישהו מגלה לי את המסלול הפתלתל שעובר בין הרגש, המחשבה והיצירה שלי ומסביר לי את עצמי. בפוסט הזה אני רוצה להמליץ לכם על כמה ספרים כאלו. לחלקם האזנתי כספרי שמע שהוקראו על ידי הסופרים עצמם. וכדי להבין את הכותרת של הפוסט, תצטרכו לקרוא עד הסוף.
מדובר באחד הספרים הוותיקים והמוכרים ביותר בתחום הכתיבה. בפעם הראשונה שקראתי אותו הייתי בת 16 ולא הבנתי איך הוא הפך לרב מכר. הפעם השנייה הייתה ממש לא מזמן, כאשר האזנתי לנטלי מקריאה את הספר. היא כתבה אותו כשהייתה בת גילי, ועכשיו סוף סוף הבנתי אותה. בגרסת השמע של הספר, נטלי המבוגרת יותר מקריאה את הספר שכתבה לפני יותר משלושים שנה. מידי פעם היא מוסיפה הערות על תובנות שרכשה בפרק הזמן שעבר מאז. אם אתם רוצים לקרוא רק ספר אחד על כתיבה, אני ממליצה שתקראו את עצם הכתיבה.
על הכתיבה – On writing - סטיבן קינג
החלק הראשון של הספר הוא אוטוביוגרפי, סטיבן קינג מסביר שהיה לו חשוב לספר על חייו, כיצד הוא גדל להיות לסופר ואילו אירועים השפיעו עליו. החלק הזה מאוד מעניין וגיליתי הרבה דברים שלא ידעתי. החלק השני הוא מעשי, אך בכלל לא טכני. סגנון הכתיבה שלו מאוד אישי ומלווה בסיפורים ודוגמאות מחייו. אני האזנתי לספר דרך אודיבל וזאת הייתה חוויה בפני עצמה, סטיבן קינג הוא זה שמקריא את הספר, וכמובן אין מי שיכול לעשות זאת טוב ממנו.
קסם גדול – Big Magic – אליזבט גילברט
קסם גדול הוא ספר שמדבר על יצירתיות ופונה לקוראים העוסקים באמנות מכל הסוגים, אך מאחר והמחברת עצמה היא סופרת, מצאתי את הספר כמתאים ביותר לאנשים שכותבים. אני חייבת להודות שלחלקים גדולים מהספר לא התחברתי, היא הביאה דוגמאות ומצבים שפשוט לא חשתי כל הזדהות עימם. אבל היו גם פרקים שדיברו ממש אליי, ולא אגזים אם אומר שהשיעורים שלמדתי מהם ילוו אותי כל חיי.
Word by word – Anne Lamott
זה בעצם לא ספר, אלא הרצאה מוקלטת שפשוט תענוג להאזין לה. היא גרמה לי לצחוק, לחשוב ולהנהן במשך שעתיים וחצי. היא כל כך מעולה שלא רציתי שזה יגמר. אן למוט היא אישה שנונה, מצחיקה, חכמה ויש לה המון מה להגיד על החיים ועל כתיבה. היא גם מחברת הספר "ציפור ציפור", גם הוא על כתיבה.
דרך האמן – ג'וליה קמרון
פעמיים התחלתי לקרוא את הספר ופעמיים הנחתי אותו בצד מבלי לסיים. אך לא התייאשתי, ובימים אלו אני שוב עובדת על דפי הבוקר שלי וקוראת את הספר, הפעם באנגלית. התחברתי יותר לספר בשפת המקור, גם הפורמט שלו באנגלית מזמין יותר לקריאה ועבודה. זה לא ספר שפשוט קוראים אותו (ראו מה קרה בפעמים הקודמות שחשבתי שאפשר לדלג על התרגילים), אחרת כל הפואנטה מתפספסת. הפעם לקחתי את הספר כפרויקט. אני קוראת בו לאט, לפי קצב ההתקדמות בתרגילים ומשתדלת לכתוב את דפי הבוקר מידי יום, שזהו התרגול המשמעותי ביותר עליו ג'וליה קמרון ממליצה. הייתי מאוד סקפטית בהתחלה, אבל תרגיל אחר תרגיל נאלצתי להודות שיש בזה משהו. מידי פעם אני מניחה את הספר בצד כדי לאפשר לדברים לשקוע, אך בסוף חוזרת אליו עם תובנות חדשות וקצת יותר אמונה בדרך האמן.
פודקאסטים מומלצים על כתיבה:
The Writer Files - בעיקר ראיונות עם סופרים, על הרגלי כתיבה, קריירה ומה שביניהם.
Writing Excuses - פרקים קצרצרים של חמש עשרה דקות שכיף להאזין להם ולקבל השראה ועצות שימושיות.
The Writer Files - בעיקר ראיונות עם סופרים, על הרגלי כתיבה, קריירה ומה שביניהם.
Writing Excuses - פרקים קצרצרים של חמש עשרה דקות שכיף להאזין להם ולקבל השראה ועצות שימושיות.
***
אני כותבת כל חיי. הכתיבה נחוצה לי כמו חמצן, כמו אוכל ושינה. כשאני לא כותבת העולם נצבע בשחור ולבן, אני הופכת למדוכדכת ומתכנסת בעצמי. כשאני חוזרת לכתוב (ולפעמים זה קשה לחזור), העולם נצבע שוב בגוונים יפים ואני מנצלת כל רגע פנוי לכתיבה. גם אז קשה לי לעשות דברים ואני קצת מרוכזת בעצמי, הפעם מסיבה אחרת, פשוט כי אני רוצה להתרכז בדף המונח לפניי. בזמן שאני כותבת קל יותר לשדל אותי לצאת מהקונכייה שלי, כי אני מאושרת. אני מרוגשת, וכל קרן אור מעניקה לי השראה.
מזמן כבר הפסקתי להתעסק בשאלה האם אני כותבת טוב או רע והאם בסוף יצא מזה ספר שיגיע לדפוס ולמכירה. אני פשוט כותבת כי אני צריכה. הכתיבה לא בהכרח עושה לי סדר בראש או לוקחת אותי למקומות אליהם רציתי להגיע. היא כמו שליטה עריצה, לוקחת אותי לאן שהיא רוצה, ואני צריכה אותה ונכנעת לגחמותיה.
מוזמנים להישאר מעודכנים בנעשה בבלוג ולהירשם כאן לקבלת עדכונים במייל.
פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך:
סיפור ישן
ארבעה ספרים ששינו את חיי
חמישה דברים שאולי לא ידעתם עליי
התמונה בראש הפוסט - מכאן
איזה כיף ששיתפת במכרה זהב!
השבמחקכתיבה עבורי היא כלי ריפוי. הבלוג שלי התחיל כריפוי לנפש, אני כותבת בכל מקום בכל הזדמנות, בעיקר לעצמי. אחרי שהבנתי את היכולת המרפאה שבכתיבה, התחלתי להשתמש בה ככלי נוסף בקליניקה שלי ואין ספק שבזכות הכתיבה מתרחשים תהליכים מרתקים.
תודה יפית, אני שמחה שאהבת. הבנתי שלכתיבה יש יכולת ריפוי רק אחרי שהתמדתי בדפי הבוקר, והבנתי מה שזה עושה לי. לא סתם יש לי כוח לקום כל בוקר יותר מוקדם מהשעה המוקדמת בלאו הכי שבה אני צריכה להתעורר..
מחקאני כותבת בתקופות. לפעמים כן ולפעמים לא. מאז שיש לי בלוג עצמאי אני כותבת יותר ומוציאה לאוויר העולם יותר דברים שכתבתי (שפעם היו נכתבים לעצמי בעיקר). כיף לכתוב וכיף לשתף והכי נחמד זה לקבל תגובות על מה שכתבת. שמחתי על השיתוף שלך וכרגיל כתבת ישר מהלב :)
השבמחקזה כיף לקבל תגובות, במיוחד מאנשים שאני לא מכירה...
מחקאיזה כייף לקרוא את ההמלצות שלך. תמיד נהנית לקרוא על הצד "הכותב" שלך.
השבמחקתודה מיכל, שמחה שאהבת :)
מחקפוסט מעולה אני מודה שבאורח פלא ממש קיבלתי זריקות מוטיבציה לאורך כל "קסם גדול", אבל יכול להיות שהוא פשוט הגיע בתקופה מתאימה. דרך האמן נמצא גם ברשימת הקריאה שלי. עשית חשק.
השבמחקגם אני קיבלתי מוטיבציה מ"קסם גדול", בעיקר לא לוותר ולדחות רעיונות יצירתיים שיש לי. למען האמת זה ספר מאוד מדובר, היא הצליחה לגעת בהרבה אנשים. הספר מאוד הפתיע אותי, בעצם קיומו, כי תפסתי אותה כסופרת מסוג אחר (למרות שלא קראתי את לאכול, להתפלל לאהוב. אז אני סתם שופטת...). בכל מקרה, שמחה שאהבת.
מחקמקסים. אני כותבת הרבה בראש וזה מבעססס. עד שאני מגיע להקליד נעלמות לי המילים :-)
השבמחקבגלל זה חייבים להחזיק מחברת, אפילו פנקס יספיק, ולכתוב את המשפטים האלו שמתרוצצים בראש. קשה מאוד לשחזר אותם אחר כך.
מחקתודה על האוצר שהמלצת עליו כאן. אני לא יכולה להקשיב לספרים, צריכה לראות את המילה כתובה. אני כותבת בעיקר כי צריכה, כמו שהגדרת את זה, ומאז שסיימתי להפיץ את הסיפור שלי "השביל העולה להר" אני כותבת באובססביות ייתר. כל הזמן. הכל מניע אותי לכתיבה, אבל בעיקר כשאני קוראת סיפורים כתובים היטב. לאחרונה קראתי את "בעיקר על אהבה" של מאיר שלו וקריאת הספר הזה הניבה כמה פרקים בסיפור החדש שלי. ככה זה כשאני קוראת מילים יפות...
השבמחקממש מעניין מה שכתבת על ההשראה לכתיבה. כי כשאני חושבת על זה, לא נראה לי שקבלתי השראה לכתיבה מספרים. לא באופן ישיר, שקראתי וישר רצתי לכתוב. באופן עקיף, אני בטוחה שכן, זה מזון לנפש. ובדיוק שמעתי הרצאה על יצירתיות, ואם לסכם שם את מה שהצלחתי להבין, שהיצירתיות מתרחשת במוח שלנו כאשר המוח מקשר בין דברים שאנחנו יודעים וחווינו, רשמים מכאן ומשם ומוביל אותנו ליצור ולחשוב על משהו חדש. אז ברור שספרים מהווים השראה. אבל אם לשים את האצבע על רגעים שנותנים להשראה ו"מכריחים" אותי לשבת מיד ולכתוב, אז בדרך כלל זה הטבע, תמונה או שיר. לפעמים גם סתם משהו שראיתי ברחוב.
מחקתגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.
השבמחקTamari Slonim Libes
השבמחקTamari Slonim Libes ליען איזה נושא הבאת כאן! פוסט מעורר השראה ומחשבות, נהניתי מאוד לקרוא אותך ואת ההמלצות השוות שהנחת כאן, שאת חלקן אני מכירה ואת חלקן שמחה להכיר.
טוב... אחד ה-נושאים. אולי הכי משמעותיים שיש לי בחיים.
כתיבה עבורי לפני הכל זה צורך. צורך קיומי. תרפייה. חברת נפש שיודעת את כל סודותיי, הכי כמוסים שיש.
חברה שאלה אותי לא מזמן מה יהיה אם לא אוכל לכתוב יותר ואמרתי לה שאני אמות. לא פיסית אבל נפשית. משהו בי ימות. כתיבה זה איבר בגופי.
אין כמעט יום שאני לא כותבת וזה כך מגיל שש... מהיום שידעתי לכתוב את השם שלי באותיות דפוס.
ילדיי אומרים לי אמא איך את יכולה לכתוב כל כך הרבה מילים ביום? ואני מסבירה להם שזה משהו שאני לא יכולה בלעדיו, זה כמו לנשום.
אחד הספרים הראשונים שקניתי לי בתחום הזה של כתיבה היה דרך האומן. ואת דפי הבוקר של ג'וליה עשיתי במשך חצי שנה קצת לפני שעלה הבלוג שלי. ללא ספק אחד התרגילים הכי שווים שיש.
עד היום יש לי זכרונות מהתקופה הזו שהשאירה לי לא מעט כלים לכתיבה העכשווית.
כרגע אני קוראת את "קריאת רשות" של ויסלבה שימבורסקה, ספר מעניין מאוד שיוצר דו שיח מרתק ונפלא בין המחברת לבין טקסטים בכל מיני נושאים ברומו של עולם וגם לא.
במשך שנים היתה לנו מכונת כתיבה (אני באה מבית שכולם כותבים בו, משהו שעבר כנראה בגנים) יש לי אפילו פוסט שסיפרתי על המפגש עם מכונת הכתיבה הזו ואיך כל פעם מחדש זה היה מרגש אותי כילדה, כנערה וכאישה... עד שהמחשב נכנס לחיי.
היא עדיין אצל אמא שלי בבית אבל כבר לא במיטבה.
תודה על הפוסט הזה!
תודה תמרי על המילים היפות. אני כבר יודעת עד כמה הכתיבה משמעותית עבורך, חלק ממך. זה ברור רק מלקרוא אותך. כשהתחלתי עם דפי הבוקר הם עזרו לי לצלוח תקופה משמעותית בחיי ומאז אני חושבת שיש בכוחם לחולל קסמים. והנה, כתבת לי כאן שכתבת דפי בוקר לפני שעלה הבלוג, אולי זה קשור.
מחקגם אני זכיתי לכתוב במכונת כתיבה, לפני שהיה לנו מחשב, הייתי מוציאה את מכונת הכתיבה הישנה של אמי ומקלידה בה סיפורים ושירים. היא כבר לא בחזקתנו. ולמרות שלפעמים אני מתגעגעת למכונה הזו, לתקתוק שלה, לצליל של סוף השור וגם לכל הקשיים בתפעול, אז אני חייבת להודות שמעולם לא ממש אהבתי לכתוב בה. העדפתי עט ומחברת. היום גם מחשב. ומכונת הכתיבה היא רק נוסטלגיה מתוקה. תודה שקראת.
יופי של כיוון ותהיתי איך משיגים את הספרים המושמעים כמו זה של אן לאמוט שכתבת שהוא משעשע?
השבמחקהיי דנה, אני מאזינה לספרי שמע באנגלית, דרך אתר שנקרא אודיבל, זו הכתובת:
מחקhttps://www.audible.com
זה אתר מבית היוצר של אמזון. צריך להירשם עם כרטיס אשראי, ואז את הספר הראשון מקבלים בחינם. את יכולה להפסיק את המנוי אחרי ספר אחד, או להמשיך במסלול שבחרת. אני משלמת 14$ בחודש, זה מקנה לי "קרדיט" אחד לרכישה של ספר אחד ולא משנה מה מחירו המלא. מחיר מלא של ספר הוא סביב 20$ פלוס מינוס, ולכן משתלם לי יותר לעשות את המנוי. יש להם מבצעים כל הזמן, בסגנון של שני ספרים בקרדיט אחד וכדומה. אני אוהבת יותר להאזין לספרי עיון.
והנה לינק גם להרצאה של אן למוט שכתבתי עליה:
https://www.audible.com/pd/Arts-Entertainment/Word-by-Word-Audiobook/B002UUKLR0?ref=a_search_c3_lProduct_1_4&pf_rd_p=e81b7c27-6880-467a-b5a7-13cef5d729fe&pf_rd_r=NJ8P9HXY8PEXRFAEV0R9&
גדלתי על הספרים של סטיבן קינג. בהחלט נשמע מענין לקרוא על תהליך היצירה הייחודי שלו
השבמחקהספר שלו על כתיבה יהיה מעניין במיוחד למי שמכיר את שאר הספרים שלו, הוא מתייחס אליהם הרבה.
מחקאיזה פוסט נהדר ליען תודה רבה על כל ההמלצות. אני קראתי את דרך האמן של ג’וליה קמרון ובאמת התחלתי בעקבותיו את דפי הבוקר אבל לצערי לא הצלחתי להתמיד ופשוט עזבתי את זה. יש לה ספר נוסף שנקרא “הזכות לכתוב”. בעיני הספר בכלל לא קל לקריאה אבל מעניין לאנשים שמתעסקים בכתיבה. כשכתבתי את פוסט השנה לקיומו של הבלוג שלי ציטטתי משם שני ציטוטים שהדהדו בי ואביא אותם גם כאן “הכתיבה מאפשרת לנו לומר את מה שאנחנו צריכים לומר אבל גם לשמוע את מה שאנחנו צריכים לשמוע” וציטוט נוסף, “הכתיבה היתה הדרך שבה ביצעתי את המיפוי של עצמי. הכתיבה איפשרה לי למפות את המצוקות שלי ואת המישורים הרחבים של נדיבות לבי”. יש גם סופרים שלפעמים משבצים הגיגים בנושאי כתיבה גם ברומנים שהם כותבים למשל בספר מזל קטן של קלאודיה פיניירו.
השבמחקמתחברת מאוד לציטוטים שבחרת. בינתיים קראתי (ואני עדיין באמצע) את "דרך אמן" וגם הוא לא ספר פשוט לקריאה בכלל. כשאסיים אותו, אצא לנופש בקאריביים וכשאשוב אתחיל לקרוא ספר נוסף שלה :)
מחקליען תודה רבה על ההמלצות, לא ידעתי על קיומם של הספרים האלה. אני התחלתי לכתבו דווקא יחסית לא מזמן. את מרבית חיי העברתי במחשבה שטוב לי עם מספרים ונוסחאות. אני מאמצת בחום את המשפט שלך "מזמן כבר הפסקתי להתעסק בשאלה האם אני כותבת טוב או רע והאם בסוף יצא מזה ספר שיגיע לדפוס ולמכירה" תודה!
השבמחקתודה ינינה, אני שמחה שאהבת. אגב, גם בכתיבה יש "נוסחאות" והרבה ספרים וסדנאות שמנסים ללמד את זה. אני פחות מתחברת לחלק הזה בספרות על כתיבה, אבל זה מאוד פופולרי ואולי דווקא לך, שהנטייה הטבעית שלך היא לנוסחאות, זה יתאים. כדאי לך לבדוק את הנושא :)
מחקתמיד אהבתי לכתוב. מזדהה מילה במילה עם המשפט שכתבת על עצמך: "אני פשוט כותבת כי אני צריכה. הכתיבה לא בהכרח עושה לי סדר בראש או לוקחת אותי למקומות אליהם רציתי להגיע. היא כמו שליטה עריצה, לוקחת אותי לאן שהיא רוצה". ובאמת מרגישה שהכתיבה היא כמו טיול שבו אני יודעת מהי נקות ההתחלה אבל לא מהי הדרך ומה יהיה בהמשך. וכמוך גם אני הפסקתי לחשוב אם אני כותבת טוב או רע. ספרים על כתיבה לא קראתי. ניסיתי ללמוד מרומנים איך הם כתובים, איך הם בנויים וכו'. אני לא בטוחה שיש לי סבלנות לספרים העוסקים בתיאוריה. אולי האזנה תהיה לי טובה. תודה רבה על הנושא ועל כל ההמלצות.
השבמחקאיך את עושה את זה? איך את לומדת מרומנים שאת קוראת? אני כל הזמן מנסה ואומרת לעצמי שאני רוצה וצריכה לשים לב למבנה, לדיאלוג, לאפיון הדמויות וכדומה... אבל בסוף נסחפת אחרי העלילה, לפעמים מסיקה מסקנות לאחר הקריאה, אבל לא בהכרח ברמה כזאת שארגיש שלמדתי מהם משהו על כתיבה. אבל מידי פעם כן יש ספר כזה שאני מצליחה ללמוד ממנו בדרך עקיפה. במקור, כתבתי גם על זה בפוסט, אבל הורדתי בעריכה.
מחקכמה מרגש לקרוא על האושר שהכתיבה מסבה לך. אף פעם לא אהבתי לכתוב אבל לאחרונה, ככל שאני כותבת יותר לבלוג, כך אני מגלה שאני גם נהנית מזה. לקרוא, עם זאת, אוהבת מאד. רשימת הספרים מעניימת ונראה לי שאבחר משם כמה. תודה ליאן.
השבמחקתודה רחלי, אני שמחה שקראת ואהבת :) ואם אכן תקראי ספר על כתיבה, אשמח מאוד אם תשתפי אותי ברשמייך.
מחקאהבתי את החיבור שעשית בין הכתיבה לצבעים, לגוונים בהם נצבעים חייך. הכתיבה פותחת מרחב כזה גדול שדרכו נכנס אור גדול וכל צבעי הקשת.
השבמחקחשבתי על זה אתמול, כשהרמתי את היד כשנשאלה השאלה "מי כאן בחדר אדם כותב?", אז כן, אני כותבת מאז הילדות למרות שמעולם לא למדתי לכתוב "בצורה מסודרת". המילים הן החברות הטובות שלי, מתעסקת איתן ובהן ומוצאת ת העיסוק הזה מפרה מאוד וממלא עד מאוד.
שומרת לי את ההמלצות שלך. ואת ג'ולייה קמרון ודפי הבוקר מכירה ומכירה. גם לי היתה תקופה שהתמדתי בכתיבה יומיומית. גם עכשיו, זו תקופה מאוד פורה שהמילים זורמות ממני בקלות.
טוב, זה די ברור שאת תתחברי גם לגוונים :) ואני לא חושבת שאפשר ללמד לכתוב מהלב. יש טכניקות שאולי עוזרות או כללים לדקדוק ומבנה, אבל מה שעובד הכי טוב זה פשוט לכתוב ולכתוב ולכתוב...
מחקמעולה! תודה על השיתוף, אני מאמינה שאנסה לקרוא ולשמוע ממה שהבאת. קראתי כל חיי, וניסיתי לכתוב בילדות. ניסיתי לכתוב יומן ולא הצלחתי, אבל הרצון לכתוב משהו היה שם כל חיי. למדתי קורסים בספרות באוניברסיטה, הרגשתי שאני חייבת לדעת עוד. כשפתחתי את הבלוג, בהחלטה של רגע, כבר הכל היה מבושל. כמו ילד קטן שמתחיל לדבר ומהר מאד השפה שלו כבר שם. המשפטים והטיות הפועלים (היכן שהוא קראתי שכשילדים מתחילים לדבר יש להם מחסן של כ-400 מילים שהם כבר יודעים ומכירים). לא לקחתי קורסים של כתיבה, כי לא הרגשתי צורך, אך אני יודעת שדברים משתנים ויש סיכוי שגם קורס כזה אני אקח. ההתצקצעות חשובה לי, באותה מידה של האוטנטיות בכתיבה.
השבמחקתודה ציפי, אני מתחברת מאוד למה שכתבת, שכשפתחת את הבלוג הכל כבר היה מבושל. יש הרבה דברים כאלו, לא רק בכתיבה, אלא בחיים בכלל, שממתינים לתורם לפרוח וללבלב.
מחקפוסט מקסים! ליען אהבתי את הכיוון ואת מהות הכתיבה עבורך
השבמחקתודה עמירם :)
מחקאכן מי שלא כותב לא יבין זאת..
השבמחקאני חושבת שבעצם הכתיבה יש המון ריפוי, שלווה ושחרור.
תמיד אני אומרת שהנייר סופג את הכל ואישית מעדיפה את השיטה הישנה של יומנים או מחברות כתיבה
המשך כתיבה פורייה לך!
גם אני אוהבת לכתוב במחברת, עם העט על הנייר. אף מקלדת לא תחליף את זה... ותודה :)
מחק