פוסט לאנשים שצריכים לכתוב

אני לא חושבת שאפשר ללמוד מספר כיצד לכתוב, אבל כן אפשר ללמוד על התהליך עצמו. בשבילי, לקרוא ספר טוב על כתיבה זה כמו ללכת לפסיכולוג, זה כאילו שמישהו מגלה לי את המסלול הפתלתל שעובר בין הרגש, המחשבה והיצירה שלי ומסביר לי את עצמי. בפוסט הזה אני רוצה להמליץ לכם על כמה ספרים כאלו. לחלקם האזנתי כספרי שמע שהוקראו על ידי הסופרים עצמם. וכדי להבין את הכותרת של הפוסט, תצטרכו לקרוא עד הסוף.

עצם הכתיבה - Writing Down the Bones – נטלי גולדברג

מדובר באחד הספרים הוותיקים והמוכרים ביותר בתחום הכתיבה. בפעם הראשונה שקראתי אותו הייתי בת 16 ולא הבנתי איך הוא הפך לרב מכר. הפעם השנייה הייתה ממש לא מזמן, כאשר האזנתי לנטלי מקריאה את הספר. היא כתבה אותו כשהייתה בת גילי, ועכשיו סוף סוף הבנתי אותה. בגרסת השמע של הספר, נטלי המבוגרת יותר מקריאה את הספר שכתבה לפני יותר משלושים שנה. מידי פעם היא מוסיפה הערות על תובנות שרכשה בפרק הזמן שעבר מאז. אם אתם רוצים לקרוא רק ספר אחד על כתיבה, אני ממליצה שתקראו את עצם הכתיבה.

על הכתיבה – On writing - סטיבן קינג
החלק הראשון של הספר הוא אוטוביוגרפי, סטיבן קינג מסביר שהיה לו חשוב לספר על חייו, כיצד הוא גדל להיות לסופר ואילו אירועים השפיעו עליו. החלק הזה מאוד מעניין וגיליתי הרבה דברים שלא ידעתי. החלק השני הוא מעשי, אך בכלל לא טכני. סגנון הכתיבה שלו מאוד אישי ומלווה בסיפורים ודוגמאות מחייו. אני האזנתי לספר דרך אודיבל וזאת הייתה חוויה בפני עצמה, סטיבן קינג הוא זה שמקריא את הספר, וכמובן אין מי שיכול לעשות זאת טוב ממנו.

קסם גדול – Big Magic – אליזבט גילברט 
קסם גדול הוא ספר שמדבר על יצירתיות ופונה לקוראים העוסקים באמנות מכל הסוגים, אך מאחר והמחברת עצמה היא סופרת, מצאתי את הספר כמתאים ביותר לאנשים שכותבים. אני חייבת להודות שלחלקים גדולים מהספר לא התחברתי, היא הביאה דוגמאות ומצבים שפשוט לא חשתי כל הזדהות עימם. אבל היו גם פרקים שדיברו ממש אליי, ולא אגזים אם אומר שהשיעורים שלמדתי מהם ילוו אותי כל חיי.

Word by word – Anne Lamott 
זה בעצם לא ספר, אלא הרצאה מוקלטת שפשוט תענוג להאזין לה. היא גרמה לי לצחוק, לחשוב ולהנהן במשך שעתיים וחצי. היא כל כך מעולה שלא רציתי שזה יגמר. אן למוט היא אישה שנונה, מצחיקה, חכמה ויש לה המון מה להגיד על החיים ועל כתיבה. היא גם מחברת הספר "ציפור ציפור", גם הוא על כתיבה.

דרך האמן – ג'וליה קמרון

פעמיים התחלתי לקרוא את הספר ופעמיים הנחתי אותו בצד מבלי לסיים. אך לא התייאשתי, ובימים אלו אני שוב עובדת על דפי הבוקר שלי  וקוראת את הספר, הפעם באנגלית. התחברתי יותר לספר בשפת המקור, גם הפורמט שלו באנגלית מזמין יותר לקריאה ועבודה. זה לא ספר שפשוט קוראים אותו (ראו מה קרה בפעמים הקודמות שחשבתי שאפשר לדלג על התרגילים), אחרת כל הפואנטה מתפספסת. הפעם לקחתי את הספר כפרויקט. אני קוראת בו לאט, לפי קצב ההתקדמות בתרגילים ומשתדלת לכתוב את דפי הבוקר מידי יום, שזהו התרגול המשמעותי ביותר עליו ג'וליה קמרון ממליצה. הייתי מאוד סקפטית בהתחלה, אבל תרגיל אחר תרגיל נאלצתי להודות שיש בזה משהו. מידי פעם אני מניחה את הספר בצד כדי לאפשר לדברים לשקוע, אך בסוף חוזרת אליו עם תובנות חדשות וקצת יותר אמונה בדרך האמן.

פודקאסטים מומלצים על כתיבה:
The Writer Files - בעיקר ראיונות עם סופרים, על הרגלי כתיבה, קריירה ומה שביניהם.
Writing Excuses - פרקים קצרצרים של חמש עשרה דקות שכיף להאזין להם ולקבל השראה ועצות שימושיות.

***

אני כותבת כל חיי. הכתיבה נחוצה לי כמו חמצן, כמו אוכל ושינה. כשאני לא כותבת העולם נצבע בשחור ולבן, אני הופכת למדוכדכת ומתכנסת בעצמי. כשאני חוזרת לכתוב (ולפעמים זה קשה לחזור), העולם נצבע שוב בגוונים יפים ואני מנצלת כל רגע פנוי לכתיבה. גם אז קשה לי לעשות דברים ואני קצת מרוכזת בעצמי, הפעם מסיבה אחרת, פשוט כי אני רוצה להתרכז בדף המונח לפניי. בזמן שאני כותבת קל יותר לשדל אותי לצאת מהקונכייה שלי, כי אני מאושרת. אני מרוגשת, וכל קרן אור מעניקה לי השראה. 

מזמן כבר הפסקתי להתעסק בשאלה האם אני כותבת טוב או רע והאם בסוף יצא מזה ספר שיגיע לדפוס ולמכירה. אני פשוט כותבת כי אני צריכה. הכתיבה לא בהכרח עושה לי סדר בראש או לוקחת אותי למקומות אליהם רציתי להגיע. היא כמו שליטה עריצה, לוקחת אותי לאן שהיא רוצה, ואני צריכה אותה ונכנעת לגחמותיה. 

ספרו לי למה אתם כותבים? על מה? האם אתם אוחזים בעט או מקלידים במקלדת? האם יש בינינו אנשים שעדיין כותבים במכונת כתיבה? מעדיפים לכתוב בבוקר או אל תוך הלילה? בשקט המוחלט שבבית או לשבת בבית קפה? האם גם בכם המילים מפיחות חיים, או שזה בעצם הפוך?

מוזמנים להישאר מעודכנים בנעשה בבלוג ולהירשם כאן לקבלת עדכונים במייל. 

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך:
סיפור ישן
ארבעה ספרים ששינו את חיי
חמישה דברים שאולי לא ידעתם עליי

התמונה בראש הפוסט - מכאן