יום שבת, 12 במאי 2018

לטייל בעולם על מטאטא מכושף


מכשפות, קוסמים, כפרים באיטליה ובספרד, עיירות עתיקות בימי הביניים וגם נער אחד שעדיין עוסק בכישוף בשנות האלפיים - על כל אלו תוכלו לקרוא כאן בפוסט.



האם אי פעם תהיתם מה היה קורה אילו היו לכם כוחות קסם? אולי חשבתם על זה כאשר הייתם ילדים. לקסם יש הילה חיובית, בעוד שכישוף נחשב שלילי ובעל יסודות אפלים. אבל לא משנה איך תקראו לזה, בתקופות שונות לאורך ההיסטוריה היה מספיק להיחשד בקשר לפעולות על טבעיות כדי להימצא אשם. בדרך כלל הואשמו נשים, חלקן בשל העיסוק בצמחי מרפא, ואחרות בשל מעשה יוצא דופן או סתם חוסר מזל. אך לא רק במכשפות נעסוק בפוסט הזה. אני מזמינה אתכם להתחיל לקרוא ולגלות כיצד עבר, הווה וקסם משתלבים יחדיו.


מוזיאון המכשפות בספרד
את מוזיאון המכשפות תוכלו למצוא ב Zugarramurdi – עיירה קטנה בצפון ספרד שמשכה את תשומת ליבה של האינקוויזיציה. זה כנראה התחיל משמועות על נערה שיכלה לעוף ועוד תופעות מסתוריות שונות שהתרחשו באזור. הסיפורים שהיום נשמעים לנו מופרכים, משכו את תשומת לבם של האנשים הלא נכונים. אל הכפר הגיעו חוקרים של האינקוויזיציה שהעמידו למשפט אלפי אנשים. בעיקר נשים אך גם גברים וילדים. בסופו של דבר נמצאו חמישים ושלושה אשמים, חלקם מתו בשריפה על המוקד ואחרים בדרכים שונות. מידע נוסף על הכפר תוכלו לקרוא כאן.


Museo De las Brujas – מוזיאון המכשפות, הוקם לפני כעשר שנים במבנה ישן של בית חולים. התערוכה מספרת על ההיסטוריה המכשפות. יש גם מיצגים המוקדשים לנשים שהתמחו בעשבי מרפא, שפעמים רבות הואשמו בכישוף. אפשר גם לצפות בסרט המתאר את המשפטים שנערכו במאה ה-17. מידע נוסף על המוזיאון תוכלו לקרוא כאן.

אתר נוסף בסביבת הכפר הוא אזור המערות, שנקרא גם The wiches cave. שם, כך האמינו, פעלו המכשפות. כיום תושבי האזור מאמצים את המורשת הפגאנית שלהם ועורכים חגיגות ביום היפוך הקיץ (summer solstice).


מסורת הקסמים של אנגליה

המוזיאון לכישוף וקסם בקורנוול, אנגליה
במוזיאון קיים אחד האוספים הגדולים בעולם הקשורים לכישוף. האוסף נאלץ לנדוד מספר פעמים עד שהגיע למיקומו הנוכחי, כנראה משום שאנשים עדיין מפחדים ממכשפות והמוזיאון סבל מוונדליזם והצתות. לאתר המוזיאון לחצו כאן.

טירת טינטגל ומערות המרלין 
לא רחוק מהמוזיאון לכישוף נמצאים השרידים של טירת טינטגל, מצודתו של המלך ארתור, אליו נקשרו אגדות על החרב אקסקליבר והחיפוש אחר הגביע הקדוש. ימי מלכותו של ארתור התרחשו בתקופה בה הנצרות צברה כוח ותאוצה ואילו המנהגים הפגאניים החלו להיעלם כתוצאה מכך. מי שמחפש לבקר באתרים הקשורים לכישוף, יוכל לבקר במערות של מרלין הקוסם. שם, כך אומרים, הוא היה מתגורר. הגישה למערות אפשרית רק בעת השפל ולכן יש לנהוג במשנה זהירות בעת ביקור במקום ולוודא שתספיקו להיכנס ולצאת בזמן לפני הגאות. 

מערות המרלין. התמונה מכאן.

מקום הולדתו של גנדאלף האפור
גנדאלף הוא המכשף האהוב עליי. הוא חכם, משעשע ועדיין יוצא להרפתקאות בגילו המופלג. אמנם גנדאלף נולד ככל הנראה בואלינור ובילה שנים רבות בארץ התיכונה, אבל אפשר לשער שהיה זה באנגליה, כאשר דמותו נוצרה במוחו המבריק של טולקין.

ג'ון רונלד רעואל טולקין חי ועבד באוקספורד. מי שירצה לטייל בעקבות הסופר הנערץ, יוכל לבקר בכמה אתרים הקשורים לחייו כמו הפאב האהוב עליו והאוניברסיטאות בהן לימד. מי שירצה יוכל גם ללכת לראות (מבחוץ) את הבית בו התגורר. ניתן גם לפקוד את קברו בבית הקברות באוקספורד. פרטים נוספים תוכלו לקרוא כאן וכאן.

הארי פוטר ובית הספר לקוסמים
מאז שנת 1997 ועד היום, הארי פוטר הוא הקוסם הצעיר האהוב ביותר על ילדים ומבוגרים כאחד. אני חושבת שכמעט כל מי שקרא את הספרים דמיין לעצמו איך זה ללמוד בהוגוורטס, או לחיות בעולם שבו הקסם באמת קיים ולא רק באגדות.

מעריצי הארי פוטר שיגיעו ללונדון, יכולו לטייל בכמה אתרים הקשורים לסרטים:  האולפנים בהם צולמו הסרטים, רציף 9 ו- 3/4 וחנות המזכרות בתחנת הרכבת קינגס קרוס בלונדון ומי שירצה יוכל גם לרקוח שיקויי קסמים בקלדרון.


אלכימאים, מכשפות ומאגיה יהודית בצ'כיה
הגולם מפראג
הפעם מדובר במאגיה יהודית. קבלה, אם תרצו. לפי האגדה, המהר"ל מפראג יצר דמות מעפר והפיח בה רוח חיים. תפקידו של הגולם היה להילחם בעלילות הדם שרדפו את הקהילה היהודית בפראג. ישנן גרסאות שונות לסופו של הסיפור ולהשתלשלות האירועים שהובילו את הרב להוציא את רוח החיים מן הגולם, אך רבים מאמינים ששרידי הגולם עדיין נמצאים בעליית הגג של בית הכנסת אלטנוישול. לעליית הגג לא ניתן להיכנס, אך אם תבקרו ברובע היהודי בפראג, תוכלו לראות את בית הכנסת.

מוזיאון האלכימאים והקוסמים של פראג העתיקה
המבנה הישן שהתגלה לפני כחמש עשרה שנים, שימש בעבר כמעבדה של אלכימאים. שם הם ביצעו את עבודות הניסוי והמחקר שלהם הרחק מעינה הפקוחה של האינקוויזיציה. הם ניסו ליצור זהב, והעיסוק שלהם נחשב כלא מקובל בלשון המעטה ועל כן החשאיות. לאתר המוזיאון לחצו כאן.

מכשפות מהשוק בפראג. צילום: אורה גזית.


וולקה לוסיני - היום היא עיירת ספא ציורית, אך בעבר התרחש בה ציד מכשפות
כמו בהרבה סיפורים דומים, הכל התחיל באשמה שנקשרה באישה אחת. בעיירה הצ'כית היפה Velke Losiny, האשימו בכישוף אישה שהסתירה חתיכה מלחם הקודש כדי להאכיל את הפרות על מנת שייצרו יותר חלב. החקירות התרחשו תחת עינויים, מה שהוביל למסירה של שמות נוספים, וגם הנאשמות החדשות מסרו בתורן עוד שמות. במקור אחד קראתי שהוצאו להורג כמאה נשים וגברים באשמת כישוף, במקור אחר קראתי שמדובר בשישים הוצאות להורג. כך או כך מדובר במספרים גבוהים מאוד וצריך לזכור שרבים מצאו את מותם במהלך העינויים או המבחנים שנערכו כדי לקבוע האם מדובר במכשפה או לא.

את צייד המכשפות בעיירה הוביל אדם בשם היינריך פרנץ בובליג, והמעשים הנוראיים פסקו עם מותו בשנת 1698. מעבר להיותו סדיסט וקנאי דתי, הוא גם הושפע מרדיפת בצע, שכן חלק מהנאשמים היו ממעמד גבוה ובובליג החרים את נכסיהם לטובתו האישית.


בית השקילה למכשפות בהולנד

בתי שקילה היו מבנים ציבוריים ששימשו את תושבי העיר או המחוז. לשם יכלו להגיע חקלאים כדי לשקול את היבול והצאן שלהם, הם היו נפוצים בימי הביניים בעיקר בגרמניה והולנד. בתקופה שבה רדפו אחר מכשפות, בית השקילה שימש כמקום בו נערכו אחד מהמבחנים לזיהוי מכשפה. היו שוקלים את האישה המואשמת בכישוף מתוך אמונה שלמכשפות אין נשמה, מה שהופך אותן לקלות מספיק כדי לרכב על מטאטא מעופף ולצוף מעל פני המים. כמובן שהמבחנים האלו היו מוטים ופעמים רבות נשים במשקל רגיל לחלוטין מצאו את מותן על המוקד.

מה שהפך את בית השקילה בעיירה Oudewater למיוחד ומפורסם, הוא העובדה שנערך שם משפט הוגן ואף אחד מעולם לא הואשם בו בכישוף. לכן אנשים מרחבי אירופה שהואשמו בכישוף, עשו את המסע לעיירה ההולנדית כדי להישפט בה. מי שעשו את המסע היו אנשים אמידים שיכלו לממן את הוצאות הנסיעה. מידע נוסף תוכלו לקרוא כאן. לאתר המוזיאון לחצו כאן. 


מטאטא מכושף. צילום: Jessica Furtney

כפר המכשפות באיטליה

במאה ה- 16, בכפר Triora שבאיטליה, האמינו שהמזל הרע שפקד את התושבים הוא תוצאה של פעולות כישוף שנעשו בסביבה. יבולים שלא גדלו בעקבות תנאי מזג אוויר קשים הובילו לרעב גדול, ותושבי הכפר חיפשו קרבן שיוכלו להאשים. המועצה המקומית זימנה את נציגי האינקוויזיציה שיחקרו את העניין, כמובן שהם הסכימו פה אחד שמדובר בפעילות על טבעית שפגעה ביבול ומיד נמצאו 30 חשודות שעמדו למשפט. מי שיגיע לכפר כיום יוכל לבקר במוזיאון האתנוגרפי המעניין, ולראות את התערוכה המוקדשת לכישוף ולחקירת המכשפות. לאתר המוזיאון לחצו כאן.

בכל שנה, בסוף אוקטובר, מתקיים בכפר פסטיבל לרגל ליל כל הקדושים. מדובר באחד הפסטיבלים המיוחדים באיטליה, והוא מוקדש כמובן למכשפות.

מכשפות בליל כל הקדושים. התמונה מכאן.

מותה של המכשפה האחרונה בשוויץ
אנה גולדי עבדה כמשרתת במשך 17 שנים בביתו של מר צ'ודי, שהיה רופא ושופט. היא ניהלה חיים רגילים עד שיום אחד האשים אותה בעל הבית ששמה מחטים באוכל של ביתו הצעירה, מה שנחשב כחלק ממעשה כשפים. אנה ידעה מה מצפה לה עם האשמות שכאלו ולכן החליטה לברוח, אך בסופו של דבר נתפסה ועונתה עד שהודתה בביצוע העבירה. בהמשך היא חזרה בה מההודאה שנעשתה תחת עינויים פיזיים קשים, ואז כמובן היא עונתה שוב רק כדי ש"תתוודה" שוב שהייתה שליחתו של השטן. אנה נמצאה אשמה וראשה נערף.

היא הוצאה להורג ב 13 ביוני בשנת 1782, והמקרה שלה הפך למפורסם בשוויץ ובאירופה כולה, שכן זה היה אחד מהמשפטים המאוחרים ביותר בהם דנו בכישוף. ברחבי אירופה כבר היה נהוג להתייחס להאשמות אלו כאל אמונות תפלות חסרות ביסוס.

אלו שניהלו את המשפט נגדה הבינו שדעת הקהל נגדם, ולכן השמידו את פרוטוקול המשפט ובאופן רשמי האשימו אותה בהרעלה. רק שבשוויץ לא היה נהוג עונש מוות לניסיון הרעלה בלבד. כך שהיה ברור לכל שאפילו בגרסה הרשמית, היא נענשה מעל ומעבר לדרישות החוק.

226 שנים מאוחר יותר, אנה גולדי זוכתה והוקם מוזיאון לזכרה. המוזיאון מספר את קורות חייה ומותה ודן בסוגיות שונות של זכויות אדם. המוזיאון ממוקם בעיר גלאריס (Glarus) ואפשר להגיע אליו כטיול יום מציריך. לאתר המוזיאון לחצו כאן.

***
את ההשראה לכתיבת הפוסט הזה קיבלתי מכתבה שקראתי על מוזיאון המכשפות בספרד. הסיפור של הכפר עורר את סקרנותי והתחלתי לחפש מידע על מקומות דומים. הנושא היה כל כך מרתק, שהתחלתי לרשום הערות וסיכומים על הדברים שקראתי. כשהחומר שאספתי התחיל להצטבר, כבר הבנתי שיצא מזה פוסט.

ספר שכדאי לקרוא לפני שיוצאים לטייל בעקבות קוסמים: משנתו של דון חואן / קרלוס קסטנדה.

לקריאה נוספת על מכשפות וכיצד הן קשורות לגבינה הולנדית, מוזמנים לבקר בבלוג של רחלי לביא-דגן: "רק עתיק - טיולי וינטג' בהולנד".

תודה מיוחדת לאורה גזית, כותבת הבלוג חלומות שמורים, שבאדיבותה אפשרה לי להשתמש בפוסט בתמונת המכשפות שצילמה בשוק בפראג.




12 תגובות:

  1. אהבתי את המקבץ המכושף הזה. יש לי משיכה לסיפורי כישוף, וגם עלי גאנדלף הוא המכשף המועדף והאהוב. אגלה לך בסוד שבאחת השנים בשבוע הכפילים אף שימש לי כתמונת פרופיל בפייסבוק... :) :) את טרילוגיית שר הטבעות קראתי 3 או 4 פעמים וכמובן שאת הסרטים ראיתי שוב ושוב.

    השבמחק
    תשובות
    1. וואו!, איזו תגלית, אורה. לא ידעתי שגם את בעניין של שר הטבעות. גם אני קראתי את הספרים מספר פעמים, את הסרט דווקא ראיתי רק פעם אחת, את כל השלושה ברצף. עשו הקרנה מיוחדת בסינמטק בחולון לרגל 10 שנים לצאת הסרט הראשון, ההקרנה נמשכה כל הלילה כמובן. זה היה אחד הדברים המגניבים והמיוחדים שיצא לי לחוות.

      מחק
  2. איזה סקירה מעניינת!
    ממש נושא מרתק בעקבות מכשפים ועוד.
    הכתיבה שלך מקסימה ומרתקת.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה, אני שמחה שאהבת :)

      מחק
  3. נושא בהחלט מרתק. מאיר את נחיתותן של הנשים מבחינה חברתית לאורך ההסטוריה מזווית קצת יותר מעניינת.סקירה מרשימה לחובבי העניין.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רחלי. זה בדיוק כמו שכתבת, מאיר את היחס לנשים לאורך ההיסטוריה, והשליטה של הדת באנשים, הערכים שלם וחוסר היושר הכללי. מזל שאנחנו חיות בתקופה אחרת.

      מחק
  4. העיסוק בכישוף ובמכשפות מרתק אותי בעיקר מההיבט הפמיניסטי שלו. ברור לי לגמרי שזו היתה הדרך של נשים בעולם העתיק לעצמאות, לעיסוק במשהו שאחרים לא ידעו. לקראת הפרק בו סיפרתי על הוצאתה להורג של נערה שהואשמה בכישוף ובניאוף (ברור ששניהם קשורים זה לזה...) בסיפור שלי "השביל העולה להר" קראתי וחקרתי לא מעט את הנושא. מסתבר שנשים פשוט ידעו ללקט את העשבים המתאימים לכל חולי, התורה כיצד למצות מהם את העסיס עברה מאם לבת, הן היו מלקטות רק כמידת הצורך ומשאירות לאחרות, הן נהגו לרפא ככל יכולתן את החולים, אלא שהגברים נהגו לקרוא לכומר המוודה אל מיטת החולה, מהר כדי שיתוודה לפני מותו. אם כומר כזה גילה שהגיעה מי מהנשים עם צמחי המרפא שלה לפניו, מיד היה מאשימה בכישוף וכמובן שהיו מוציאים אותה להורג. העונש המקובל היה מיתה מעל מדורה שהאש שלה נמוכה כדי להאריך את הסבל...

    השבמחק
  5. אני רק יכולה להוסיף שהסאגות האיסלאנדיות מלאות בלא מעט מכשפות ועוסקים בעל טבעי. לא אחת מוזכר מקרה בו מכשפת הכפר מעוררת מן המתיםאדם שהובא לבית קפוא למוות. ההסבר כמובן פשוט :אנשים אלה סברו מהיפותרמיה, ולכן הנשימה והגופק שלהם היו חלשים והם כמובן איבדו את ההכרה. היו כאלה שבבית החמים ליד המדורה הפשירו וחזרו לחיים... באיסלנד ישנו מקום מיוחד שבו יבשת אמריקה נושקת ליבשת אירופה. דרל המקום הזה זורם נחל אל אגם שמימיו צלולים. הנחל הזה נקרא לנח המכשפות, ובברכה קטנה בו נהגו להטביע מכשפות ונואפות...

    השבמחק
  6. פוסט מרתק ומעורר דימיון...אני רוצה להוסיף לרשימה המצוינת את המכשפות של הרי ההרץ בגרמניה. האגדה מספרת כי בלילה שבין ה30 לאפריל ל 1 במאי מתעופפות המכשפות מרחבת Hexentanzplatz שמעל העיירה thale אל פסגת הר ברוקן Brocken למפגש לילי עם השטן. עד עצם היום הזה מציינים, בעיירות הסמוכות להר, את ליל המכשפות (המכונה בהרי ההרץ Hexennacht) בתהלוכות ומדורות. בטוחה שיש שם גם מוזיאון מכשפות...:-)

    השבמחק
  7. כחובבת מכשפות (וגמדים) אל חובבת מכשפות- נהנתי מהרצף המכושף. הייתי באפריל האחרון בTriora--- די מאכזב. הסיפור קיים, המוזיאון זניח, קישוטי החוץ דלים ביותר . הנוף-מהמם. לא יודעת איך מול טבע כזה צולים מכשפות בכלל. לא דומה להתייחסות הגרמנית (הרי הרץ) למכשפות. משהו פה "הלך לאיבוד" באווירה ובכלל.

    השבמחק
  8. ליען, יש לי עכשיו המון רעיונות חדשים היכן לבקר במחוזות שכבר ממילא נמצאים אצלי במגירת התכניות והחלומות. זה נושא מרתק. היה לי מאוד מעניין לקרוא. הייתי פעם במוזיאון מכשפות בצרפת ומאז ההיסטוריה הזאת מכשפת אותי. לצערי אתר האינטרנט כרגע לא פעיל ואני לא יודעת מה זה אומר על המוזיאון. מרתק בעיני התהליך שעיירות אשר יש להן מורשת עצובה של משפטי אינקוויזיציה הופכות היום את הכישוף למוטיב של פולקלור שהן חוגגות אותו. ביקרתי לפני כשלוש שנים בכפר בקטלוניה שחגג את העבר האפל הזה (ואפילו כתבתי עליו בבלוג). והדבר האחרון שיש לי להוסיף לך הוא שבילדותי גדלתי על יותם הקסם של יאנוש קורצ'ק.

    השבמחק
  9. מרתק!! נושא ציד המכשפות תמיד ריתק אותי וכיף לקבל כזו סקירה מעניינת של יעדים לא קונבציונלים שכדאי ללכת לראות ועוסקים בנושא הזה! תודה!!

    השבמחק