יום שישי, 14 באוקטובר 2016

ספרים במזוודה - המלצה על ספר מושלם לחופשה



יש אנשים שמשתמשים בצמד המילים "ספר טיסה" כדי לתאר ספר קליל. אבל עבורי "ספר טיסה" הוא כינוי לספר מרתק שנעים לקרוא בו. זאת הבטחה לספר שיעניין אותי מספיק כדי לצלול לתוכו כבר מהרגע הראשון, בעת ההמתנה לטיסה, למרות הפרפרים בבטן. 


"ספר טיסה" הוא תיאור לספר שהוא מעניין עד כדי כך שאוכל להתרכז בו למרות המושבים הצפופים והתינוק שצורח לו אי שם בקדמת המטוס. את כל ההבטחות האלו, ואף יותר מכך, מילא עבורי הספר "החיים ומה שלבשתי" שכתבה שלי גרוס.

Don't judge a book by it's cover 

לא לשפוט לפי מראה חיצוני, זה מה שלימדו אותי... אבל בכל הקשור לבחירת ספרים הכלל הזה לא תופס. כי לכריכה יש פעמים רבות השפעה מכרעת על ההחלטה אם לקרוא את הספר או לא.

מרגע שיצא הספר "החיים ומה שלבשתי" צדה עייני את הכריכה החביבה שלו. הרגשתי שזה יהיה ספר שאוהב לקרוא. אבל לא מיהרתי לנכס אותו לאוסף הספרים שממתינים לי על המדף, כי יש ספרים שאני יודעת מראש שארצה לקרוא בהזדמנות מיוחדת, בדרך כלל מדובר בחג או בחופשה, אז חיכיתי. הימים עברו, החודשים חלפו, ומידי שבוע או שבועיים, באחד מביקוריי הקבועים בחנות הספרים, הספר היה קורץ לי בחיוך שובב מסטנד הספרים שבמרכז החנות עד שיום אחד, כמה שבועות לפני נסיעתי ללונדון – קראתי את הראיון שערכה יונית צוק עם שלי גרוס ונפלה ההחלטה : "החיים ומה שלבשתי" ילווה אותי בחופשה הקרובה.



כן, אני יודעת מה בוודאי תגידו, שאולי הספר בעל הניחוח האפנתי יתאים יותר לנסיעה לפריז, ועם יד על הלב – אכן נרשמה אצלי התלבטות קצרה בעניין. אך ההחלטה התגבשה: הספר נוסע ללונדון!

איך היה לי ולספר ביחד, אתם שואלים? מושלם! וכבונוס – גם עזר לי לבחור חולצה או שתיים כשעשיתי שופינג ברחוב אוקספורד.

בשורה התחתונה – הספר מומלץ בחום. לא משנה אם אתם מטיילים בארץ או בחו"ל, וגם סתם בכל יום רגיל. ואל תשכחו לבקר בבלוג של שלי גרוס "המלבישה" וגם – לקרוא את הראיון שערכה לה יונית צוק הבלוגריסטית.

מקווה שעשיתי לכם חשק לרוץ לקרוא את הספר :) ואם ספר אחד לא מספיק לכם לימי החופשה הקרובים, אז אתם מוזמנים לבקר בבלוגים הבאים ולקבל המלצות נוספות לספרים מעניינים:

אוספת אוצרות - הבלוג של רבקה קופלר שכתבה פוסט ממש מיוחד על ספר שהוא כנראה מיוחד לא פחות: ים ביני לבינך. אני לא אכביר במילים, פשוט תצטרכו להיכנס ללינק ולקרוא בעצמכם. ואם אתם כבר מבקרים בבלוג ואתם בעניין של ספרים, אז אל תפספסו גם את הפוסט המיוחד הזה: "מקונדו שלי"

ספרים ו... - הבלוג של חן סיון (שהיא גם כותבת הבלוג - אופנאית עם דעות). בעקבות ההמלצה שלה על "בית הקפה של נורה אפרון" רכשתי את הספר וגיליתי פנינה אמתית. 

פוסט נוסף שאולי יעניין אתכם: "עד הקצה" - המלצה על הספר של ניב דרוקר שמספר איך במהלך טיול בבוליביה, הוא באמת הגיע עד הקצה ושרד כדי לספר על זה.

תודה שקראתם, כיף שאתם כאן :)
מוזמנים להשאיר בתגובות המלצות משלכם על ספרים מעניינים.

מקור התמונה בראש הפוסט: Pixabay





יום שבת, 1 באוקטובר 2016

נפרדים מיומנה של סוכנת נסיעות


שנה הלכה, שנה באה

באוקטובר לפני שנה פתחתי את הבלוג שלי – "מיומנה של סוכנת נסיעות". השם הזה היה אצלי בראש כבר כמה שנים טובות, הרבה לפני שפתחתי את הבלוג בפועל.

אחרי שהתחלתי לכתוב, השם הרגיש לי לא מתאים. זה נכון שאני סוכנת נסיעות, ואני כותבת בעיקר על טיולים, אך הבלוג הוא שלי. לא של העבודה. הוא בשביל הנפש, בשביל הכתיבה והשיתוף. נטו הנאה.

לצד הרצון לשנות את השם היו עוד כמה דברים שחשבתי לעשות (כמו להעביר את הבלוג לפלטפורמה אחרת ועוד...). כשהבנתי שבשנה זו, ראש השנה כמעט ונושק ליום ההולדת של הבלוג, הצבתי לעצמי דד ליין- עד ראש השנה אני מחליטה ומבצעת.

ההחלטה הקשה ביותר הייתה על השם - האם להשאיר או לשנות? בהחלטה לקחו  חלק עשרות שמות פוטנציאליים, רשימות, עשן שיצא מהאוזניים ו"חפירות" למשפחה. (וזאת ההזדמנות משפחה יקרה – להגיד לכם תודה שהייתם כה סבלניים כלפי. עכשיו גם אתם יכולים לנשום לרווחה).

בסופו של דבר בחרתי בשם שלהרגשתי מאפשר לי להרחיב את יריעת הכתיבה שלי. לעומת השם הקודם, שהרגשתי שצמצם אותי. אבל עם בחירת השם לא תמו התלאות, עכשיו צריך לעצב באנר עליון. רציתי משהו מיוחד, אז הזמנתי עיצוב של מאיירת שמוכרת ב Fiverr וזה היה כמעט ההפך ממה שביקשתי, למרות שהייתי מאוד ספציפית. זה לא היה רק עניין של טעם, אלא פשוט טעות של המאיירת שהתעלמה מכמה פרמטרים חשובים. לכן הרגשתי לגמרי בנוח לבקש שתתקן ותשנה, וגם היא רצתה שאני אהיה מרוצה, אבל זה פשוט לא קרה. אז בסוף ויתרתי. אמרתי לה יפה "תודה רבה" וקבלתי את האיור שלה בידיעה שאין לי מה לעשות בו ושעוד הרבה עבודה לפניי.

אז מה עושים? איך מעצבים באנר? פניתי לברירת המחדל שכל בלוגרית צריכה להכיר – Canva ו Picmonkey. גם זה לא היה כל כך פשוט ובסוף קצת התפשרתי כי רציתי שהבאנר יהיה מוכן לפני ראש השנה, אך לעת עתה זה מספיק ואני מרוצה. 







בלוג בדרכים – לאן הוא ייקח אותנו?


הבלוג אמנם שינה את שמו, אבל ייעודו נשאר זהה ואני אמשיך לכתוב על טיולים בארץ ובחו"ל ולפעמים על דברים נוספים, כפי שכבר עשיתי בעבר ואעשה שוב בקרוב. יש גם כמה שיתופי פעולה שאני מתכננת ועוד דברים טובים, אז שווה להישאר מעודכנים.

זה הזמן לאחל לקוראי הבלוג שנה טובה ומתוקה! וגם להגיד לכם תודה שאתם כאן איתי, שותפים למסע. אז באמת מכל הלב - מאחלת שתהיה לנו שנה נפלאה!