מה הייתם עושים אם מישהו היה מספר לכם שיש לכם בלוג שלא ידעתם עליו?
שאלה חזקה, תודו.
לי זה נשמע כמו פתיח לספר של הרלן קובן.
אבל מאחורי הסיפור הזה לא מסתתרת תעלומה, אלא הפתעה. מתנה לאחותי הקטנה.
האמת שהיא כבר לא כל כך קטנה, בת 24 עוד מעט, אבל כל מי שיש לו אחים קטנים יודע – שלנצח הם יהיו האחים הקטנים. גם בגיל 20 , או 50.
אז נחזור רגע לאחותי ה"קטנה" שהיא חכמה ומדהימה ומוכשרת מאוד.
ואתמול בערב פשוט פתחתי לה בלוג. בהפתעה. אמרתי לה שנגמרו הימים שהיא כותבת למגירה, כי המגירה כבר עמוסה לעייפה, אין בה מקום.
כן, אפשר תמיד לבנות עוד מגירה, אבל אני מאמינה בה ויודעת שמה שהיא הכי צריכה, זו במה משלה. ובעיניי, זאת המהות של הבלוג, של כל בלוג. בלוג הוא במה לעסק, ליצירה, למחשבה, להשראה ולכל דבר שנרצה להציג בו.
את הבלוג שלי פתחתי באוקטובר 2015, ועדיין לא עברה שנה מאז, אבל הוא חולל דברים של צפיתי. והכי הכי- הוא גורם לי לאט לאט לצאת מהמגירה שלי. וזה נפלא.
אז איך עושים את זה?
איך פותחים בלוג בין לילה?
האמת היא, שהמומחים יגידו שעדיף לקחת רגע נשימה עמוקה ולהשקיע בזה מחשבה. לחשוב על השם, על התוכן, על הפלטפורמה. כך יגידו המומחים, והם צודקים.
ואני רק אוסיף את התובנה שלי – שבלוג זאת עבודה מעשית, והרבה לומדים תוך כדי תנועה. וכדי שהתנועה הזאת תהיה הכי מדויקת שאפשר, כדאי להתחיל עם תכנית ברורה. והלוואי שהייתי יודעת אז (כשפתחתי את הבלוג) את מה שאני יודעת היום, אולי הדרך אל הבלוג הייתה יותר קלה.
לכל מי שהיה רוצה לפתוח בלוג ולא יודע מי, מה ואיך – אני ממליצה לצלול לעומק לאתר של יונית צוק "הבלוגריסטית". שם תמצאו את כל מה שרציתם לדעת על בלוגים ולא העזתם לשאול, וגם כלים שימושיים ומעשיים.
ונחזור רגע לתחילת הסיפור- אתם בטח סקרנים לדעת איך היא הגיבה?
אז היא שמחה מאוד, והתרגשה. וכבר קבענו להיפגש לקפה ושיחת הדרכה על תפעול הבלוג.
וכל שנותר לי הוא לאחל לה ולבלוג החדש בהצלחה!
מזמינה אתכם לבקר בבלוג של אהובה. ואם יש לכם רעיון להפתעה המופרעת הבאה – מוזמנים לכתוב לי בתגובות.
וכמה מילות סיכום אחרונות – לא לכל אחד מתאים שיפתחו לו בלוג בהפתעה. לי זה לא היה מתאים למשל....
אבל זאת אחותי, ה"קטנה", ואני מכירה אותה כל כך טוב שידעתי שזה יעבור בשלום.
היא גם אמרה שקלעתי בול בבחירת התמונות ועיצוב הבאנר העליון.
"זה כל כך אני!!" היא אמרה בהתרגשות.
"זה כל כך אני!!" היא אמרה בהתרגשות.
"ברור" השבתי לה "כי מי מכיר אותך טוב יותר מאחותך הגדולה?"
*******
הפוסט הזה מצטרף לפוסטים אישיים אחרים שעולים כאן בבלוג מעת לעת. ואם אהבתם אותו אולי יעניין אתכם לקרוא גם את הפוסטים האלו:
עגיין לא ראיתי את הבלוג של אהובה אבל עצם הרעיון מקסים בעיני ! כיף לאהובה שיש לה אחות כמוך ! ונראה שכיף לך שיש לך את האחות הקטנה ...
השבמחקהיי טובה, איזה כיף לראות שוב תגובה שלך בבלוג! וכן, כיף לנו... :)
מחקליען, איזה אחות חמודה את, בכל פעם אני מגלה כמה המוח שלך שופע רעיונות יצירתיים.
השבמחקתודה מיכל, אני באמת חמודה :) חה, חה....
מחקויש לי המון רעיונות וקצת פחות אומץ או זמן לבצע.
אהבתי גם את הרעיון, גם את הפוסט שכתבת עליו וגם את הבלוג של אחותך. צריך באמת כמו שכתבת, להכיר מישהו ממש טוב כדי לפתוח בשבילו בלוג. זו מתנה נהדרת :)
השבמחקתודה איילת, שמחה שקראת ואהבת את הרעיון. ונכון, אי אפשר לפתוח בלוג בהפתעה לכל אחד. ואולי אם הייתי שואלת אותה קודם- היה בסוף יוצא משהו אחר, יותר לפי החזון שלה. אולי גם זה יגיע...
מחקאין כמו בלוג. מתנה לחיים.
השבמחקספרי לי על זה...:)
את אחות ממש טובה ליאן...וזה יופי של רעיון לכתוב עליו פוסט :) אהבתי מאודדד!!
הבלוג של אהובה מקסים צופה לו עתיד ורוד!! איזה יופי של טקסטים כל כך מוכשרת
תמרי, תודה שקראת. נורא רציתי שתקראי, גם את הבלוג שלי וגם את הבלוג של אהובה. אז תודה! והאיחולים שלך - אמן!
מחקוואו איזה רעיון מדליק!
השבמחקכל הכבוד על היוזמה ועל הביצוע, אני בטוחה שאחותך ממש התרגשה...
כשבלוגריות שאני עוקבת אחריהן מגיבות לי בללוג שלי, אני מרגישה ממש סלבריטאית, נוגעת באבק הכוכבים של הבלוגוספירה:) אז איזה כיף שאת כאן, נגה! וכן, היא התרגשה מאוד. רק בשביל זה היה שווה.
מחקגם אני פתחתי בלוג במתנה לאחיינית שלי. אבל היא לא התמידה... אולי כשתהיה גדולה יותר...
השבמחקהיי קרן, תודה שקראת. גם אני מקווה שהיא תדמיד, אבל בלוג זה הרי עניין כל כך אישי, מי כמונו יודעות זאת...
מחקאיזה מקסימה שאת! רעיון מדהים ואמיץ, מקווה שאהובה תצא לאויר בזכותך ותודה על הפרגון
השבמחקתודה יונית, באמת הייתי צריכה אומץ :) ולך מגיע את כל הפרגון שבעולם! האתר שלך הוא כמו אנציקלופדיה לבלוגרים, למרות שקראתי כל פוסט ופוסט אני חוזרת אתיהם שוב ושוב כדי לחדד.
מחק