יום חמישי, 26 בנובמבר 2015

עד הקצה


בדרך כלל אני משתדלת שלא להיכנס לחנויות ספרים. כלומר, משתדלת עד כמה שאפשר, מה שאומר שאני מבקרת בהן פעם בשבוע – שבועיים במקום פעם ביומיים. אני לא יכולה לראות ספר מעניין ופשוט להשאיר אותו בחנות, בעיה...


כך קרה לי גם עם הספר "עד הקצה" של ניב דרוקר. ספרי מסע הם כמו מלכודות שמחכות לי. מלכודות נעימות, כמובן. אני בכלל לא מתלוננת. אבל מה לעשות, בחיים כמו בחיים, יש פחות מידי שעות ביממה ויותר מידי ספרים, ולכן הם נערמים אצלי במדפים או על יד המיטה בשלבי קריאה שונים, ואפילו קוראת נלהבת שכמוני לא מצליחה לעולם להגיע לתחתית, כי תמיד מתווסף לו ספר חדש.



ולמרות זאת, למרות חיי היום יום העמוסים, התחלתי מיד לקרוא את הספר, כמעט ללא הפסקה (בכל זאת, יש לי עבודה, משפחה, ילד קטן, בלוג...) עד שקראתי את המשפט האחרון. אני לא אוהבת ספוילרים ולכן לא ארחיב בנוגע לעלילה מעבר למה שכתוב בגב הספר, רק אגלה לכם שמדובר בסיפור אמתי על שני בחורים ישראלים, בטיול של אחרי צבא, שיוצאים למסע בג'ונגלים של בוליביה. כבר בתחילת המסע מתברר שהם לא ערוכים כראוי, והמסע בתנאי הג'ונגל הקשים הופך למסע הישרדות.

כפי שבוודאי כבר הבנתם, אני ממליצה על הספר הזה בחום. זה לא רק סיפור מסע והישרדות מרתק, אלא גם מאפשר הצצה אל עולמו המסתורי והמורכב של הג'ונגל וההתמודדות אתו.

אם במקרה כבר קראתם את הספר, או שיש לכם המלצה לספר מסע מרתק אחר, אתם מוזמנים להגיב למטה ולספר לי על כך.


התמונה בראש הרשומה - מכאן.


יום ראשון, 22 בנובמבר 2015

אהבה ממבט ראשון



קשה שלא לחשוב על פריז, אחרי אירועי הטרור האחרונים. כבר שנתיים (בערך) שאני מנסה לשכנע את אחותי לטוס איתי לפריז. היא תמיד מסרבת בטענה שפריז נראית לה כמקום לא בטוח, אנטישמי. אני, כמובן, ניסיתי לשכנע אותה שזו העיר הכי יפה בעולם, ושהטיול ברחובות (היפים) לא מאיים כלל. אחרי מה שקרה שבוע שעבר, נראה לי שהיא תעמוד בסירובה אף יותר.

לפריז הגעתי לראשונה לפני כמה שנים במסגרת ששילבה "business and pleasure" . נחתנו מוקדם מאוד בבוקר, אחרי טיסת לילה במטוס קטן וצפוף. מזלי לא שיחק לי ואף ישבתי במושב אמצעי (הו, הזוועה...). יש אנשים שירגישו עייפים ומרוטים (ובצדק). אבל אני, כשראיתי את פריז מתעוררת לחיים, התעוררתי גם אני יחד אתה. התעוררתי והתאהבתי.



כשהיום החשיך, והערב ירד, עדיין  לא יכולתי לעצור. הייתי עייפה, כמובן, אבל משהו בער בי, ולא יכולתי סתם כך לעצור וללכת לישון. אז קמתי מהמיטה (המפנקת), התלבשתי ויצאתי לתור את רחובות פריז גם בלילה. הגעתי למסעדה קטנה, התיישבתי על יד שולחן קטן ועגול, והזמנתי כוס יין אדום. ולמשך שעה קלה הרגשתי פריזאית. 





את שאר הימים באותו הביקור, העברתי בטיול ברחובות היפים ובמוקדי התיירות החשובים. ואז הבנתי סוף סוף מה שאמרה לי פעם חברה, שהייתה חודש בפריז וזה לא הספיק לה לכל מה שרצתה לעשות ולראות ולטעום.

# טיפ ממני #  לקריאה נוספת לפני נסיעה לפריז:

אם אתם מתכננים לבקר בפריז בקרוב, או סתם מאוהבים בעיר, כמוני, כדאי לכם לעקוב אחר שלושת האנשים הבאים והבלוגים/ כתבות/ אתרים שלהם:

1. יפה עירון קוץ - כותבת ומצלמת את פריז מהזווית הקולינרית. למעבר לעמוד הפייסבוק שלה לחצו כאן.
2. הבלוג המקסים "פרנקופילים אנונימיים". למעבר לבלוג לחצו כאן.
3.  Paris Chez Sharon, בלוג מתוק באמת. הכותבת, שרון, הנה קונדיטורית המתגוררת בפריז והיא גם מעבירה סיורים מתוקים בפטיסרי ומעדניות שוות. למעבר לבלוג לחצו כאן.



יום חמישי, 12 בנובמבר 2015

סיורים (כמעט) בחינם



תקראו לי חנונית, אבל אני לא חושבת שיש דבר מעניין יותר מלטייל במקום חדש ולדעת את ההיסטוריה שלו. היסטוריה לא חייבת להיות משעממת, להפך, היא דווקא  מתובלת בסיפורים פיקנטיים. לעתים הם מרגשים, לעתים הם מצמררים, אבל מה שבטוח, הם תמיד מלאי עניין וגם ערך מוסף לטיול.

סיורים לא חייבים להיות משמעממים - סיור מומחז, לקטנים ולגדולים, במצודת לונדון


נכון, אפשר לטייל בעולם בלי לחשוב על העבר. אפשר פשוט ליהנות מן הנופים, האווירה והאנשים. אפשר ליהנות מהאוכל והחנויות. אפשר לעשות כל זאת מבלי ללמוד על המקום אליו נוסעים ומבלי לדעת מה התרחש שם בעבר, ועדיין לחזור עמוסים בחוויות נהדרות. אפשר.  באמת שאפשר. הרבה אנשים מטיילים כך ולא מרגישים שחסר להם דבר. אבל אחרי שנחשפים לרבדים הבלתי גלויים של העיר או המקום, אחרי שנחשפים לסיפורים שמאחורי האבנים והרחובות, אחרי שנחשפים לאנשים שהשאירו את חותמם, אז הכול נראה לפתע שונה. כאילו הוסיפו צבע לתמונה בשחור לבן.

אני זוכרת במיוחד יום גשום מאוד בלונדון. זה דווקא היה בחודש יולי, שמש יוקדת בארץ, ובלונדון מזג האוויר התנהג כמו נובמבר. היה קר, וממטרים כבדים ללא הפסקה. חיפשתי להסתתר קצת מהגשם, והגעתי למוזיאון של לונדון Museum of London. לא תכננתי לבקר שם מלכתחילה. נראה לי כמו מקום כבד מדי, משעמם. לשמחתי הרבה, התבדיתי במהרה. היה מרתק. כל כך מרתק שביליתי שם כמה שעות. ופתאום לונדון נראתה לי אחרת. מעניינת יותר. הרגשתי קשורה יותר למקום. והתחושה הזו המשיכה ללוות אותי בכל מקום, בכל פעם שהחלטתי להסתכל קצת יותר לעומק, להביט אל העבר.

אחת הדרכים הכי קלילות ללמוד מעט על מקום חדש, היא להשתתף בסיור מודרך. בדרך כלל הם לא ארוכים מידי או מחייבים מידי ( כ- שעתיים וחצי עד שלוש שעות בממוצע, תלוי בסיור). הם בדיוק מה שדרוש כדי להרחיב אופקים במעט. והכי חשוב, לא כל הסיורים מתמקדים ברקע ההיסטורי בלבד. יש סיורים קולינריים, יש סיורים אמנותיים, יש סיורים הכוללים אמנות רחוב וגרפיטי. יש סיורים בעקבות ספרים וסרטים. בקיצור, יש משהו מתאים לכל אחד.

# טיפ ממני # סיורים בחינם


לקראת נסיעה, חפשו בגוגל את שם היעד + צמד המילים:  free tour. ישנם סיורים רבים המוצעים בחינם (כמעט). למה כמעט? כי שכר המדריך מבוסס על טיפים. אתם מגיעים לנקודת המפגש, מצטרפים לסיור, ובסופו אתם משלמים כטוב לבכם.

סיור אלטרנטיבי בברלין , משולב ביצירות אמנות רחוב, בגרפיטי ובסיפורים שמאחוריהם


יום שבת, 7 בנובמבר 2015

אכסניה היא לא מילה גסה


בתור חובבת נסיעות  מושבעת, אני עוקבת אחרי לא מעט בלוגרים שמטיילים בעולם. כולם, כמעט ללא יוצא מן הכלל, לנים גם באכסניות. גם אני, בחלק מטיולי באירופה ובמזרח, לנתי מידי פעם באכסניות, שם פגשתי אנשים מכל הסוגים, הגילאים והמינים. פגשתי שם אנשים מכל העולם. מכל העולם! רק לא מישראל.

כשהייתי צעירה יותר ונלהבת, ואנשים (מישראל) שמעו שישנתי באכסניות, קבלתי בעיקר תגובות כמו : "לא פחדת?" , "לא נגעלת?" וגם: "כל הכבוד לך, אני בחיים לא הייתי מוכנה לעשות את זה". כשבגרתי מעט, ואיתי גם האנשים שסביבי, עדיין זכיתי להרמת גבה, בייחוד מקרב עמיתי סוכני הנסיעות, כשהתעניינו לגבי תכניותיי בטיול כזה או אחר והשבתי שאני בודקת גם אופציה של לינה באכסניה, הם הוכו בתדהמה.

בעצם, כשאני חושבת על זה, אף אחד ממכרי לא ישן מעולם באכסניה ואף אחד מלקוחותיי לא ביקש שאמליץ לו על אכסניה במקום מלון. וזה די תמוה בעיניי, כי ישראלים ידועים כטיילים נלהבים, חורשים את העולם לאורכו ולרוחבו. אז מה בדיוק הבעיה עם האכסניות? מדוע הלינה בהן לא כל כך נפוצה בקרב הישראלים?

הסיבה המרכזית לכך, לדעתי , היא שאכסניה מסמלת עבור רבים את הטיול השנתי, או טיול תרמילאי. חדר צפוף עם הרבה אנשים זרים. יש גם אנשים שחוששים ממקלחות משותפות,  אבל... זה לא בהכרח נכון. אז בבקשה, קבלו חמש סיבות מדוע כדאי ללון באכסניה, ולמה לדעתי לינה באכסניות יכולו להיות חוויה מדהימה שמתאימה ל-כ-ו-ל-ם-!







1. באכסניות יש מגוון רחב של סוגי חדרים (רמז: לא כל החדרים משותפים)

מאחר וסגנון הלינה הוא זה שמרתיע רבים מללון באכסניות, החלטתי לכתוב ראשית על הנושא הזה ואולי לנפץ כמה מיתוסים. באכסניות קיימים מספר סוגי חדרים. הנפוצים ביותר הינם החדרים המשותפים. "דורמס" -  Dorms . 

ישנם חדרים משותפים לנשים, לגברים, או ללינה מעורבת. אך לא כל החדרים משותפים. ישנם חדרים פרטיים ליחיד, חדרים פרטיים לזוג עם מיטה זוגית, או חדר פרטי לשניים עם שתי מיטות נפרדות. יש גם חדרים לשלושה או ארבעה, וכך אם מטיילים כמה חברים, או משפחה, אפשר לשכור ביחד חדר אחד. ואם מספר המטיילים גדול יותר, אפשר לשכור חדר עם יותר מיטות לשימושכם הבלעדי.

כפי שלא כל החדרים משותפים, כך גם לא בכל האכסניות הרחצה היא במקלחות משותפות. יש כאלו שכן, ויש כאלו שלא. יש חדרים עם מקלחת ושירותים בחדר ויש חדרים עם מקלחת ושירותים מחוץ לחדר. וגם המקלחות שמחוץ לחדר אינן בהכרח משותפות. לפעמים מדובר בכמה חדרי רחצה נפרדים המאפשרים פרטיות מלאה. מי שזה חשוב לו, פשוט מאוד צריך לשים לב לפרטים האלו בתיאור המתקנים של האכסניה ולהימנע מהאכסניות בהן הרחצה משותפת.

#טיפ ממני# רחצה באכסניות

גם באכסניות בהן הרחצה משותפת, לא בהכרח תיתקלו באנשים אחרים בדיוק בזמן בו תתקלחו. אחרי הכל, כבר אמרנו שלא מדובר בטיול שנתי, לא כולם מגיעים לאכסניה בדיוק באותו הרגע ומבקשים להשתמש במקלחות. יצא לי לא פעם ללון באכסניות בעת שהיו בתפוסה מלאה, ובכל זאת נהניתי ממקלחת לגמרי לבדי.

2. המחיר

לינה באכסניות זולה משמעותית מלינה בבתי מלון. יש אכסניות בהן גובים 15 פאונד ללילה ויש כאלו שעולות פי שתיים וגם פי שלוש. הכלל הוא שלרוב מתממשת האמרה: " yo get what you paid for" , מקבלים תמורה בהתאם למחיר ששולם. החדרים הזולים ביותר, הם כמובן החדרים המשותפים. 

יש אכסניות שמציעות סוגים שונים של חדרים משותפים, של 6 מיטות, 12, ואף 24! כמובן שלינה בחדר הגדול תהיה זולה יותר מלינה בחדר לשישה, אבל אל דאגה, אם חדרי ענק לא מתאימים לכם, גם החדרים הקטנים יותר זולים מספיק. 

#טיפ ממני# עד כמה באמת רועשים החדרים המשותפים

אם אתם חוששים מרעש והמולה בחדר, זה בוודאי משום שאתם מדמיינים לעצמכם את ההוי הישראלי המוכר והמסתחבק (והרועש, בוא נודה בכך...). תשכחו מזה. השותפים שלכם לחדר יהיו לרוב אירופאים או אמריקאים מנומסים ואדיבים. ואם תלונו בחדרים הקטנים יותר, הסבירות שיפריעו לכם ברמה שאינה נסבלת,היא נמוכה. 

כן, יכול להיות שתתעוררו אם מישהו יכנס לחדר בשעת לילה מאוחרת, או משעון מעורר של מישהו אחר, אבל מדובר בדרך כלל באי נוחות רגעית, ואם אתם חושבים שתוכלו לחיות עם זה, תזכו לא רק לחסוך בעלויות הטיול, אלא גם בחוויה שלא תשכחו. בנוסף אפשר תמיד גם להצטייד באטמי אוזניים וכיסוי לעיניים.

4. מטבח מאובזר ומשותף

באכסניות רבות (לא בכולן, אז שימו לב) ישנו מטבח משותף בו אפשר לאכסן מצרכים במקרר וגם לבשל ולאכול.  זו דרך נהדרת לחסוך בהוצאות, משום שבמחיר ארוחת ערב אחת במסעדה, תוכלו להצטייד במצרכים לכמה ארוחות. אתם לא צריכים לדאוג לכלי בישול, או לסכו"ם וצלחות, כל אלו יש בשפע ולשימוש כולם, כל מה שאתם צריכים לעשות הוא להצטייד במצרכים בסופר הקרוב ובתום הארוחה לשטוף את הכלים ולנקות אחריכם. 

מטבח באכסניה יהיה נוח במיוחד למשפחות עם ילדים, ולא חייבים להעמיד סירים ולבשל ארוחות גורמה, אפשר בהחלט להסתפק במשהו פשוט. לא רק ילדים יהינו מארוחה ביתית באמצע הטיול, אלא גם מבוגרים. בייחוד בטיול ארוך, זה נותן הרגשה של בית.

#טיפ ממני# בישול עצמאי

לפני שאתם רצים לעשות קניות בסופר הקרוב לאכסניה, תכנסו להעיף מבט במטבח, תציצו במקררים, תבדקו אילו כלים ומכשירים עומדים לרשותכם. זה ייתן לכם רעיונות לגבי האפשרויות הקולינריות העומדות לרשותכם.  אם זו אכסניה קטנה ויש במטבח רק שני סירים, אז תבינו שלא תוכלו לבשל ארוחה של חמש מנות. אולי יש שם טוסטר או בלנדר, אולי יש מוצרים לשימוש הכלל כמו מלח,קפה או שמן ותבלינים וכך לא תצטרכו לרכוש אותם בעצמכם.




5. אנשים

אחרון חביב, או יותר נכון- אחרונים חביבים : אנשים! אכסניות הן המקום בו ניתן לפגוש אנשים מעניינים. והמפגש האנושי, כך יודע כל מטייל, הוא הדבר ש"עושה" את הטיול. וזה לא משנה באילו פינות נידחות טיילתם, או אילו נופים עוצרי נשימה ראיתם, אף טיול אינו שלם ללא המפגש האנושי, עם מקומיים או תיירים אחרים, ואת שני הסוגים תוכלו לפגוש באכסניות. 

#טיפ ממני# לחיים בכלל ולטיולים בפרט

פנו מקום בלב, כי את האנשים שיחלקו אתכם את המסע, לעולם לא תשכחו.

יום ראשון, 1 בנובמבר 2015

למה כדאי להזמין דרך סוכן נסיעות? # חלק א


יש לי כל כך הרבה תשובות לשאלה הזו שלא אוכל למנות את כולן בכתבה אחת, לכן היום בחרתי לכתוב על הזמינות והנוחות שבהזמנת החופשה דרך סוכן נסיעות.

כיום, בעידן הסמארטפון והאינטרנט, קל לשמור על קשר, גם עם סוכן הנסיעות שלכם. אני יכולה לתת לכם אין ספור דוגמאות על מצבים לא כל כך נעימים בהם נחלצתי לעזרת הלקוחות שלי בשעות הלילה הקטנות. אבל אומרים שעדיף לחשוב על דברים טובים, אז כדי להסביר את חשיבות הזמינות,אתן לכם דוגמה ברוח חיובית .



דמיינו לעצמכם שאתם בחו"ל, בנופש חלומי, ומחליטים להאריך את החופשה. עכשיו אתם צריכים לשנות את כרטיס הטיסה, להזמין בתי מלון נוספים, להאריך את שכירות הרכב, אולי גם בדרך השתנו התכניות, השתנה המסלול ואתם רוצים לבטל בתי מלון שהזמנתם מראש ולהזמין אחרים במקומם. על הדרך גם שמעתם שהלהקה האהובה עליכם מופיעה בעיר אליה פניכם מועדות ואתם גם רוצים כרטיס להופעה. ובל נשכח את ביטוח הנסיעות, גם אותו צריך להאריך בהתאם.

בקיצור, הבנתם את התמונה... ולא, זה לא תסריט הזוי, אלו דברים שסוכני נסיעות מטפלים בהם מידי יום.

תארו לעצמכם גם, שהזמנתם הכל באינטרנט. מאתרים שונים. מהרבה מאוד אתרים שונים. וכדי לממש את התכניות החדשות שלכם, אתם תאלצו, במקרה הטוב, לחזור לכל אותם אתרים לבטל ולשנות את ההזמנות שלכם. אולי גם להתכתב עם שירות הלקוחות. זה במקרה הטוב. כי להזמין באינטרנט זה לא מסובך, יש מי שדואג לכך שהאתרים יראו נוחים ומפתים. אבל לשנות, לבטל, לקבל סיוע לאחר ביצוע ההזמנה, זה לא תמיד הולך בקלות. במיוחד בכל הקשור לטיסות. ומי שנאלץ לשוחח עם שירות הלקוחות של חברת תעופה (בחו"ל כמובן, לא בארץ) ידע על מה אני מדברת.



 אבל למה לרוץ רחוק, לשינוי ההזמנה, בואו נדבר רגע על בדיקת הנתונים. הרי לפני שמשנים, בודקים כמה זה יעלה לנו, לא? בודקים כמה יעלה לשנות את הטיסה, וכמה לבטל את המלון וכו'. ורק אחר כך מחליטים. כמה זמן ייקח לכם לבדוק הכל? זוכרים כמה זמן ישבתם בבית מול המחשב ותכננתם את הנסיעה? זה היה כיף, לא? (ברור שהיה כיף, הכי כיף זה לתכנן חופשה, אני מתכננת לעצמי חופשות גם כאשר ברור לי שאני לא נוסעת לשום מקום, סתם, כי זה כיף :-))

טוב, אז הבנו שבבית היה כיף לתכנן את הנסיעה, אבל עכשיו אתם כבר בחופשה, אתם רוצים להירגע ולגלות מקומות חדשים ונפלאים, אין לכם זמן "לשרוף" שעות מול המחשב בחישובים ובירורים. אין לכם זמן להמתין לנציגי שירות של כל אתר ואתר.

ועכשיו, דמיינו לעצמכם בבקשה , סיטואציה שונה. דמיינו שהזמנתם אצל סוכן נסיעות ואתם כותבים לו מהדרך אימייל, או שולחים SMS או הודעת וואטסאפ. (ויש שאף שולחים הודעות דרך הפייסבוק, רחמנא ליצלן!). ותוך פרק זמן סביר מרגע שליחת ההודעה  אתם מקבלים חזרה תשובה מפורטת לגבי עלויות. תענוג, לא? סוכן נסיעות יחסוך לכם לא רק זמן, אלא גם כסף. כי הוא לא לחוץ. הוא יכול לבדוק בנחת, כל המידע לפניו. הוא יכול לגלות לכם שאם תאריכו ביום נוסף או תבחרו שעת טיסה אחרת זה עולה פחות.




אני משערת שהבנתם את המסר (שעדיף וכדאי להזמין אצל סוכן נסיעות...).

ולסיום, אשתף אתכם באנקדוטה קטנה מעבודתי כסוכנת נסיעות, שממחישה בזעיר אנפין את כל מה שכתבתי ואת היתרון שבזמינותו של סוכן הנסיעות. מדובר במקרים אמתיים שמתרחשים בווריאציה כזו או אחרת מידי כמה ימים.



זה יכול לקרות כאשר אני בעבודה, או בבית. לפעמים אפילו בסופי שבוע. מתקשר אלי לקוח שממהר לשדה התעופה ושכח לעשות צ'ק אין לטיסה, או לקוח עסקי שנמצא בפגישות, הלו"ז שלו צפוף, הטיסה בעוד כמה שעות, והוא חושש שלא ימצא זמן לשבת מול מחשב ולבצע צ'ק אין. לפעמים גם מתקשרת מזכירה של אחד הלקוחות ששכחה לעשות צ'ק אין לבוס שלה,ועכשיו היא מוציאה את הילד מהגן ואחר כך יש לה בתמצווש והיא פשוט לא יכולה לעשות את זה, והיא לא תישן הלילה מכמה שהבוס שלה יכעס עליה.

 הם מבקשים עזרה. פשוט מאוד, עזרה בביצוע צ'ק אין. אני לא חייבת לעשות את זה, זה לא כלול בשירותים תמורתם שילמו. אבל אני עושה זאת, ועושה זאת בשמחה. כי זה מוכיח ללקוחות שוב ושוב שהם עשו את הדבר הנכון כשהזמינו דרכי ולא באינטרנט. ואני לא היחידה. כמוני יש עוד סוכנים מסורים רבים. כסוכנת נסיעות אני יכולה לגלות לכם שהעבודה שלנו לא נגמרת עם ביצוע ההזמנה. לפעמים היא רק מתחילה.

מקווה שהשתכנעתם
(ואם לא, אז לא נורא, יהיו עוד כתבות בסדרה... :))

מאחלת לכם שתאלצו לשנות הזמנות רק מהסיבות הטובות!

התמונה שבראש העמוד- מכאןשאר התמונות- מכאן.