על ספרים ומקומות אחרים

 

לפעמים מתגנב לליבי החשש שאת כל הספרים הטובים ביותר כבר קראתי, את הקלאסיקות, את ספרי האיכות שהשאירו חותם על דורות של אנשים, שהשפיעו על פשוטי העם כמוני כמו גם על אנשים דגולים, ממציאים, אנשי רוח ומנהיגים. ספרים שהעניקו השראה לאמנים, לסופרים ולמהפכנים ואולי אף שינו את פני ההיסטוריה.

עד גיל עשר כבר קראתי כמה מן הספרים הטובים ביותר שאי פעם אקרא: הנסיך הקטן, אין מקום שהוא רחוק מידי, מובי דיק, מאה שנים של בדידות, נשים קטנות, תום סוייר, בן המלך והעני וגם את ההוביט, כמובן.

לפעמים הגיבורים בספרים מתארים רגעים שהיו עבורם נקודת מפנה, שלאחריהם דבר לא נשאר עוד כפי שהיה. גם לי היה רגע כזה, כשסיימתי לקרוא את ההוביט ושמחתי אך גם הצטערתי שכבר בעשור הראשון לחיי קראתי את הספר הטוב ביותר שנכתב אי פעם ואף ספר אחר לא יתעלה עליו (או לפחות כך חשבתי).

קראתי מאז הרבה ספרים טובים, אבל לא אחד שישתווה לו, להוביט. הייתה סדרה שניסתה להיצמד למקום הראשון בכוח, אך לא הצליחה לעקוף ולעלות בדירוג, מאחר שאת הדבר שהסופרת רובין הוב עשתה בשלושה עשר ספרים, הצליח טולקין לעשות באחד בלבד ועם הרבה פחות מילים וגיבורים.

חולקים מדף ונהנים משכנות טובה: כמה מהספרים האהובים עליי

בסופו של דבר היה לי עוד רגע כזה לפני שנה, עם הספר "לעולם אל תיתן לי ללכת" מאת קאזואו אישיגורו. האזנתי לספר בגרסת השמע באנגלית, והקול של המקריאה, עם המבטא האנגלי היפה שלה, חוללו אצלי בלב תהפוכות. האזנתי לו ברצף שלוש פעמים, וזה עוד משהו שמעולם לא קרה, כי קריאה חוזרת עבורי היא מענגת כל עוד חלק מהעלילה כבר נשכח, ובדרך כלל איני עושה זאת כדי לדקלם את הספר מילה במילה. הפעם גם צפיתי בסרט ואפילו לא מצאתי כוח לקטול אותו כי הסיפור השאיר אותי כל כך עצובה ושבורה שפשוט שמחתי שהנציחו אותו גם על גבי המרקע, למרות שהוא לא בדיוק כמו בספר...

בשנים האחרונות התחלתי לקרוא בעיקר ספרי דיסטופיה: סוף העולם, מהפכות, שליטים שממציאים חוקים חסרי רחמים, שלילת זכויות ומאבקים. באמת שאיני יודעת מדוע נמשכתי דווקא לספרים אלו, שכן הם מתארים עולמות באמת נוראיים. אבל לפעמים דווקא בעולם בדיוני עם חוקים משלו, מצליח הסופר ליצור גיבורים ואירועים שלא היו יכולים להתקיים במציאות שלנו, בשגרה של עבודה מתשע עד חמש, אסיפות הורים, ארוחות שישי וגיחות קצרות לחו"ל. אולי בשביל ליצור סיפורים ממש טובים, צריך לבנות קודם עולם ממש נורא.

במציאות טובה יותר, יהיו עוד הרבה חנויות כמו זאת שבתמונה, שמוקדשות אך ורק לספרי ילדים.  התמונה צולמה באמסטרדם, והיא אחת משתי חנויות לספרי ילדים בעיר, שזהו הישג מכובד ומעיד דבר או שניים על תושבי המקום והדברים שחשובים בעיניהם. 

לפני כמה חודשים שמעתי משהו בחדשות, על איזה נגיף בסין וידעתי, פשוט ידעתי שככה זה יהיה. כי ככה זה מתחיל בכל הספרים. אז נערכתי. לא עם בהלה לנייר טואלט, כי על זה לא חשבתי (ולא זכור לי שזה הוזכר באף ספר), אבל זמן רב לפני ה"מאומת" הראשון כאן בישראל כבר היה לי מזווה מלא שזיכה אותי ביותר מהרמת גבה אחת. לא הייתי בפאניקה, אבל זה נתן לי משהו לעשות, משהו מוחשי.  

כמובן שנערכתי גם עם ספרי קריאה, כי היה לי ברור שבקרוב נסתגר בבתים ואולי אפילו ינתקו את החשמל והאינטרנט. אז רשמתי לספריה בן משפחה שלא היה לו מנוי, כדי שאוכל לשאול ספרים בשמו בנוסף למנוי שלי, יצאתי לחפש מציאות בחנויות יד שנייה וגם הזמנתי מחו"ל כמה ספרים שרציתי לקרוא כבר הרבה זמן וחששתי שלא אוכל לשים עליהם את ידי ברגע שיפסקו המשלוחים וקשרי החוץ עם מדינות זרות, או בגלל שיפעילו כאן צנזורה (כי זה דווקא כן הוזכר בכמה ספרים). בסופו של דבר האירועים לא התרחשו בדיוק כך ואני נותרתי בבית עם ילד בן חמש, מזון משומר שאין לי כל כוונה לאכול, מעט מאוד זמן פנוי וכמה עשרות ספרים שטרם קראתי. אבל אני לא מתלוננת, היה יכול להיות יותר גרוע.

אם יש מכנה משותף להעדפות הקריאה שלי מאז כיתה ב' ועד היום, הרי שאלו ספרים שעלילתם מתרחשת בארצות אחרות. אני אוהבת את האפשרות להמריא על כנפי הדמיון, בלי מזוודות ובלי דרכון. לאחרונה קראתי כמה ספרים כאלו שהצליחו לקחת אותי הכי רחוק שאפשר: לסקוטלנד, אנגליה, אלסקה, דנמרק ולג'ונגלים בדרום אמריקה.

 

 

אלסקה – הלבד הגדול / כריסטין האנה

לעיתים אני מוצאת שספרים שמתמקדים בהתמודדות עם איתני הטבע חסרים סיפור אישי טוב ונוגע ללב, ואילו סיפורים טובים על התמודדות של הגיבורים מול העולם חסרים לפעמים תיאורי טבע חיים ומוחשיים. בספר הזה שולבו השניים במארג מושלם. יש בו מעט מהכול: טבע פראי, סיפור אישי, מתח, אהבה, טרגדיה והתגברות כנגד כל המכשולים. וכבונוס: הקצב לא איטי מידי. יש לי הרגשה שהספר הזה יצליח להתחבב על מגוון רחב של קוראים מז'אנרים שונים. אני לא עורכת רשימות כאלו, אבל לו הייתה לי כזאת, "הלבד הגדול" היה מדורג בין עשרת הספרים הטובים שקראתי השנה.

 

דרום אמריקה – עד הקצה / ניב דרוקר

"עד הקצה" ביחד עם "בחזרה מטואיצ'י", אלו ספרים שכדאי לקרוא ולהפנים את כל מה שלא כדאי לעשות בזמן טיול. שניהם מספרים את סיפורם של צעירים ישראלים שנקלעו למסע הישרדות שלא יאמן ובדרך לא דרך, עם הרבה תושייה, נחישות ובסוף גם מעט מזל, הצליחו להיחלץ. בקריאת שני הספרים הייתה לי תחושה שהיו להם לא מעט תמרורי אזהרה. ברור לי שמהצד שלי, כמי שקוראת את הספר שנכתב ונערך בקפידה אני מצליחה לזהות את הפתולוגיה הידועה מראש, ולו רק בשל העובדה שאחרת הספר לא היה נכתב. ייתכן מאוד שמי שחוו את האירועים בעצמם  לא הצליחו לזהות בזמן אמת את כל הרגעים בהם היה כדאי שיעצרו וישקלו שוב את התכנית. ואולי אני קצת מגזימה, וכדאי לקרוא אותם לא רק כדי לפקוח עיניים לסכנות שעלולות להתרחש בזמן טיול, אלא גם פשוט כי אלו יומני מסע עם סיפור הישרדות מותח ומרגש וסוף טוב שידוע מראש.

 

סקוטלנד – חנות ספרים על גלגלים / ג'ני קולגן

זהו ספר על חנות ספרים, ולא סתם אחת אלא על גלגלים. זאת כשלעצמה כבר סיבה טובה לקרוא את הספר, כי מי לא רוצה לקרוא על חנות ספרים מיוחדת ומדליקה? והיא חייבת להיות מיוחדת ומדליקה אם היא על גלגלים ונכתב עליה ספר! הסיבה השנייה היא האווירה שנושבת מבין המילים, אווירה של עיירה קטנה, עם כל מיני טיפוסים מקומיים נרגנים ומשעשעים. זה סיפור על ספרים וחלומות שמלווה בכמות המדויקת של תיאורי נוף כדי לעשות טוב בלב מבלי לשעמם ולהעיק.

 

דנמרק – ספריית הצללים / מיקל בירקגור

זה הספר המושלם למי שאוהבים לשוטט בחנויות ספרים ומתגעגעים לזמנים בהם יכולנו להיכנס להנאתנו לחנויות ספרים מיוחדות בחו"ל. כמי שאוהבת מאוד חנויות ספרים, ולפני כל נסיעה לחו"ל חוקרת ובודקת באילו חנויות ספרים כדאי לבקר, וגם אוהבת לגלות במקרה את אלו המיוחדות שלא היה כתוב עליהן בשום מדריך. וכמי שמתגעגעת מאוד לחנויות ספרים עם אווירה אירופאית מכובדת, כריכות קשות וקסם עתיק יומין, מצאתי בספר הזה נחמה קטנה. אני לא ארחיב יותר מזה כדי לא לגלות לכם פרטים על העלילה עצמה, רק אומר שהספר ייקח אתכם למדינה נוספת מעבר לדנמרק, ושסך הכול זהו ספר קליל ומעט צפוי, אם כי יש בו כמה רעיונות מקוריים, מתח, דרמה ואלמנטים על טבעיים.

 

אנגליה – הרוח בערבי הנחל / קנת גרהם

זה אסקפיזם במיטבו. האזנתי לספר השמע באנגלית דרך אפליקציית ליבי (שירות שניתן חינם למי שמנוי לספרייה) והמבטא האנגלי הדרמטי בהחלט הוסיף לחוויה, אבל קיימים לו גם תרגומים לעברית בדפוס ובאודיו. זהו אמנם ספר ילדים, אבל הוא נכתב כל כך מזמן שנראה לי שמבוגרים ייהנו ממנו ויעריכו אותו יותר. מצאתי אותו שנון, מצחיק, מרגש, מותח ומעורר מחשבה. הספר מלא בתיאורים של נופי הכפר האנגליים, ומי שכבר התמזל מזלם לבקר בעצמם במקומות כאלו, יוכלו להרגיש כאילו שבו אל אותם השבילים והמחוזות. ואילו האחרים שמזלם טרם הובילם לבקר בכפר אנגלי, פשוט יאמצו את דמיונם ממש עוד קצת ויקבלו את אותה החוויה.

***

אשמח שתספרו לי אילו ספרים טובים קראתם לאחרונה? היכן טיילתם על כנפי הדמיון או בעזרת המילה הכתובה? במצב הנוכחי אני אשמח לשמוע גם על סרטים עם מכנה דומה ואווירה של חו"ל וטיול.

אני מקווה שאתם שומרים על מצב רוח טוב ותקווה, כי לפי מה שקראתי בכמה ספרים, זה אף פעם לא מזיק ואף יכול להוביל לשינוי חיובי בעלילה.

את ההשראה לכתיבת הפוסט קיבלתי מחברתי מיכל מנור, בעלת המגזין "רואה עולם". מיכל שיתפה פעולה עם אחת מחנויות הספרים האהובות עליי בארץ: המגדלור, ורקחה פוסט מלא בכל טוב של המלצות ספרים שיתאימו לסגר ולכל ימות השנה.

מוזמנים להישאר מעודכנים בנעשה בבלוג ולהירשם כאן לקבלת פוסטים חדשים ישירות לתיבת המייל שלכם.

חדש וישן - המלצות לטיול בירושלים

ירושלים ואני זה סיפור אהבה. אנחנו לא לבד שם, זהו רומן רב משתתפים הכולל את האור הנופל על אבני הבתים, האוויר הצלול, צמרות הברושים, שרידים מן העבר וצלצול הפעמונים.

ולכן, זה לא פלא שאני מגיעה לירושלים בכל הזדמנות. בשנה שעברה טיילנו בה מספר ימים בהרכב משפחתי מורחב. לפני חודשיים נפגשתי עם חברות לסוף שבוע של קפה, שיחות נפש, צחוקים ויין (לא בהכרח בסדר הזה). וממש לא מזמן, רגע לפני שהחופש הגדול נגמר, נסענו זוג וילד לטיול משפחתי קצר.

ירושלים היא הבחירה מספר אחת שלי לטיול בארץ כשאי אפשר לטוס לחו"ל. יש בה אווירה מיוחדת שאני אוהבת, קסם מן העבר, התרגשות מהחדש ורב גוניות של אנשים ודתות. אז באמת, מי צריך יותר?

בפוסט הזה אספתי המלצות על מקומות משני הטיולים האחרונים שלנו בירושלים, מוזמנים לצלול פנימה ולקרוא על בתי מלון, מוזיאונים, סמטאות וגנים שמתאימים לטיול חברות או טיול משפחתי עם ילדים.

נחלת שבעה

רחוב יפו

עמק רפאים
את הבסיס לטיול המשפחתי קבענו סביב המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים. זהו אזור שאני מאוד אוהבת, ורציתי שתהיה לנו אפשרות ליהנות ממנו כמה שיותר. ישנו במלון המושבה, מלון קטן, משפחתי ושקט ברחוב לויד ג'ורג'.

טיילנו במסלול העובר בין המבנים ההיסטוריים במושבה הגרמנית: בית הטוחן, בית הספר, המנזר ועוד. את המידע אספתי מראש, ונעזרתי במיוחד בכתבה המקסימה  של גלית קרליבך. מבחינת דרגת קושי, מסלול כזה מתאים לכל המשפחה, גם לילדים קטנים. ואם מטיילים עם ילדים, אז אולי כדאי להפוך את הסדר של המסלול המוצע בכתבה, ולסיים במתחם התחנה. 

שכונת ימין משה, משכנות שאננים וטחנת הרוח
סיור בשכונת ימין משה זהו עונג צרוף. באמת. אין צורך לתכנן יותר מידי את המסלול, פשוט טיילו לאט ותספגו את המראות, את הבתים היפים, את הרחובות המרוצפים אבנים חלקלקות, את הנוף והאווירה המיוחדת. תשתדלו לשמור על השקט כדי לא להפריע לדיירי המקום. את הסיור בשכונה עשיתי עם החברות ולא עם המשפחה מאחר ואופי הסיור הזה וההליכה המרובה פחות יתאימו לילדים קטנים.

מתחם התחנה הראשונה
המתחם ידידותי מאוד לילדים, כתבתי על כך בהרחבה בפוסט הקודם על ירושלים, ורק אוסיף שהמסעדות ובתי הקפה שבמתחם פתוחות בשבת, וכדאי להתעדכן באתר שלהם על פעילויות ואירועים מיוחדים שמתקיימים שם מעת לעת.

אקווריום ישראל
האקווריום בירושלים סוקר ומציג את בתי הגידול הימיים בישראל. משך הביקור כשעה וחצי עד שעתיים ומומלץ מאוד למשפחות עם ילדים. כדאי לדעת שאת כרטיס הכניסה יש להזמין מראש לשעה ספציפית, ואם אתם מתכננים להגיע לאקווריום במהלך ימי חופשה, סופי שבוע או חגים - אז מומלץ להזמין כרטיסים מראש.

האקווריום נמצא בסמוך לגן החיות התנ"כי. אני יודעת שיש מטיילים ששואלים האם כדאי לשלב ביקור בשני המקומות באותו היום. אז אגיד לכם שלדעתי זה לא מומלץ וכדאי להפריד. גן החיות מתאים יותר לטיול במזג אוויר נעים (כלומר: לא בקיץ), והביקור בו אורך כשלוש שעות, אם לא יותר, ומלווה בהליכה מרובה. באקווריום, לעומת זאת, ניתן לבקר בכל מזג אוויר. לכן בחרנו לבקר באקווריום באוגוסט, וכך הייתה לנו פעילות נחמדה וממוזגת בשעת הצהריים. בנוסף, שניהם גדושים במראות ובמידע ושילוב של שניהם עלול ליצור חוויה עמוסה מידי.

פעילויות לילדים
אם אתם מגיעים לירושלים במהלך החופש הגדול, כדאי לבדוק מראש אילו פעילויות מיוחדות מתקיימות בעיר. בזמן הביקור שלנו היה מתחם למשחקי מים בגן הפעמון, הצגות ילדים ומופעי קרקס במחירים סבירים עד זולים מאוד. 

בנוסף, חלק מהמוזיאונים מארגנים הפעלות מיוחדות, סדנאות והצגות לילדים, ויש מוזיאונים שהכניסה אליהם חינם לילדים במהלך החופש הגדול. אני מניחה שזה דבר שמשתנה משנה לשנה, אבל טוב לדעת שהאפשרויות האלו קיימות.


בתי קפה ומסעדות שאהבנו במיוחד

תמול שלשום
בית קפה ומסעדה, ברחוב יואל משה סלומון 5, סמוך לנחלת שבעה. זהו אחד מבתי הקפה האהובים עלי בירושלים. יש להם קפה טוב, מגוון קינוחים ומתוקים, מנות טעימות וקירות אבן עמוסים במדפי ספרים. בקיצור - מושלם.

פומפידו
מסעדה איטלקית חלבית במושבה הגרמנית, ברחוב עמק רפאים 27. האוכל היה מעולה, כך גם היין. האווירה נעימה ורגועה. בעיניי זה מקום מושלם לארוחת ערב, רק קחו בחשבון שהמחירים קצת גבוהים.

מלון איביס סיטי סנטר
רשת איביס הגיעה גם לעיר הקודש, וזאת בשורה טובה במיוחד. יש לרשת שני מלונות בירושלים, אנחנו לנו באיביס סיטי סנטר שנמצא במיקום מרכזי, לא רחוק מרחוב יפו. החדרים נעימים ונקיים, המלון חדש ובעיצוב מודרני, ארוחת בוקר טובה והמחיר משתלם. זה המלון בו ישנו כשטיילתי עם חברותיי. חדר הטריפל היה די מרווח, והיינו מאוד מרוצות מהמיקום והאווירה.

***

לקריאה נוספת על ירושלים בקיץ, פסטיבלים, בילויים ומקומות עם אוכל טוב וטרנדי - מוזמנים לבקר בבלוג 'העולם על כף ידנה'.

מוזמנים להישאר מעודכנים בנעשה בבלוג ולהירשם כאן לקבלת פוסטים חדשים ישירות לתיבת המייל שלכם.

דברים שכדאי לעשות לפני שטסים לחו"ל

כיצד אתם מתכננים טיול או חופשה והאם יש הבדל מבחינת ההיערכות מראש בין שני סגנונות הטיול? האם אתם מאלו שמזמינים כרטיסי טיסה מראש, מבצעים הזמנות בבתי המלון, בודקים שוב ושוב האם המחיר ירד, מתכננים באילו מוזיאונים, אתרים ואטרקציות תבקרו?

אולי אתם דווקא מאלו ש"זורמים"? שרוכשים מראש רק כרטיס טיסה, כי זה המינימום ההכרחי, אולי מזמינים גם לילה ראשון בבית מלון, ואת כל השאר מתכננים תוך כדי תנועה?

אני מאלו שאוהבים לתכנן, לפעמים ממש לפרטי פרטים, לפעמים רק באופן כללי, ותמיד אני משאירה מרווח לדברים ספונטניים ולשינויים. אחרי הכל, בזמן טיול אני רוצה גם להירגע, לנוח קצת מהג'אגלינג של חיי, ובעיקר לא להכניס את עצמי ללחץ מיותר מתוך צורך לעמוד בתכנית שכתבתי לפני הטיול.

לא משנה לאיזו קבוצה אתם שייכים, וכמה תכנון או מרווח אתם מאפשרים לעצמכם, יש לא מעט דברים שצריך לחשוב ולדאוג להם לפני טיסה, החל מבדיקת תוקף הדרכון ועד השכנה שתשקה את העציצים בזמן שאתם מטיילים בעולם. בפוסט הזה ריכזתי מספר טיפים על דברים שכדאי לעשות לפני טיסה. אתם מוזמנים, לקרוא, לשתף וגם להתעדכן בעמוד הפייסבוק של הבלוג, שם אני מעלה מידי שבוע טיפים חדשים.

דברים שכדאי לעשות לפני שטסים לחו"ל

ללמוד כמה מילים בשפת המקום!
לפני שטסתי לפריז, הזהירו אותי שהצרפתים לא נחמדים לתיירים, אבל אם מדברים אתם בצרפתית הם דווקא בסדר. אז שיננתי כמה מילים בצרפתית כמו שלום, תודה, כמה זה עולה והאם תוכל לעזור לי. זה הכל, בסיסי ביותר. וכך בכל פעם שהייתי צריכה הכוונה ברחוב, או שירות בחנות או מסעדה, פתחתי בכמה מילים בצרפתית ומהר מאוד עברנו לאנגלית כשהם הבינו שזה כל מה שאני מבינה בשפתם. לפעמים הם הופתעו, בדרך כלל צחקו ואני קיבלתי את הרושם שהצרפתים ממש נחמדים!

אני חושבת שמקומיים מעריכים את הניסיון ללמוד כמה מילים בשפתם. זה גם 'שובר הקרח' הכי משעשע ולבבי, כשאתם מנסים לבטא את עצמכם בשפה לא מוכרת. זה פשוט מעלה חיוך ויוצר חיבור. 

להחליט על מה אפשר לוותר!
בעיניי הרבה יותר חשוב מתכנון נכון, זה לדעת על מה אפשר לוותר. או יותר נכון, על מה אני מוכנה לוותר. אמנות הצמצום. פחות זה יותר. יותר זמן, יותר הנאה, יותר רגיעה.

לפני כל טיול אני מחברת שתי רשימות, אחת של הדברים שאני לא מוכנה לפספס, בדרך כלל אלו הדברים שעוררו בי את הרצון לטוס ליעד הזה מלכתחילה. ברשימה השנייה יש מקומות שמעניינים אותי אבל אני מוכנה לוותר עליהם. כי בכל טיול מגיע הרגע שאני עייפה מידי, שמזג האוויר לא נוח, שהתעכבתי במקום אחר, שגיליתי משהו חדש שמרגש אותי, ואז אני צריכה לסטות מהמסלול ולשנות את התכנית. 

כשברור לי מראש על מה אני מוכנה לוותר, אז יותר קל לי להחליט שהיום אני אשב שעתיים בבית קפה עם ספר, ללכת בערב לראות סרט בבית קולנוע קטן במקום לצאת לסיבוב פאבים, או שגם בחו"ל אפשר לישון בצהריים ועדיין יהיה טיול מדהים ומלא בחוויות.



להתחיל לחשוב כמו מקומיים!
לחשוב כמו מקומי זה אומר לחפש את הדברים המעניינים, הסמויים מן העין. זה אומר שלצד אתרי ה"חובה" שמופיעים בכל מדריך, אפשר לבקר גם ברחובות צדדיים, להכיר אמנים חדשים, לקבל מושג על חיי היום יום. זה אומר לחפש את המקומות האותנטיים. לחשוב כמו מקומי זה להסתכל מעבר לאטרקציות המוכרות ולמצוא את הדברים שמעניינים אותך באופן אישי.

לבדוק את תוקף הדרכון ואיות השמות בכרטיסי הטיסה!
השם בכרטיס הטיסה צריך להיות זהה לשם המופיע בדרכון. למען האמת, זאת בדיקה שכדאי לעשות כבר בעת ההזמנה. לכל חברת תעופה יש מדיניות שונה בעניין, יש כאלו שיתקנו את השם בחינם ואחרות רק תמורת דמי שינוי. אבל למה לקחת סיכון?

בימים שעבדתי כסוכנת נסיעות שמעתי כבר כל סיפור אפשרי בהקשר של דרכונים, את הסיפורים המבאסים כמובן. עשו לכם מנהג לשמור את הדרכון במקום קבוע, לבדוק שהוא שלם ובתוקף לפחות לחצי שנה.

לבדוק שאין שינוי בזמני ההמראה!

אפשר לבדוק כיממה לפני הטיסה ופעם נוספת לפני שתצאו מהבית. אפשר לעשות זאת באתר של חברת התעופה או באתר של רשות שדות התעופה בלוח ההמראות.
סביר להניח שברוב המקרים תקבלו הודעה מחברת התעופה במקרה של שינוי, אבל נוכחתי לדעת שלא תמיד זה נכון, והטיפ הזה חסך לי המתנה של שעות רבות בשדה התעופה.

טיפים כאלו ואחרים מתפרסמים מידי שבוע בעמוד הפייסבוק של הבלוג, חלקם פרקטיים ואחרים קשורים יותר למהות הטיול, ואת הטיפ הכי חשוב אני רוצה לחלוק אתכם כאן. 

כאשר אתם יוצאים לטיול, בין אם זה בארץ או בחו"ל, לבד, בזוג, או משפחה - תשאירו בבית את כל מה שלא נחוץ. תשאירו מאחור את הדאגות, הלחצים, הכעסים, תשחררו מה שאפשר. לא את הכל אפשר לשחרר, וגם זה בסדר, תשאירו מקום מוגדר גם למה שאי אפשר בלעדיו, וקחו לדרך לב פתוח, סקרנות, לבביות ואומץ להכיר את עצמכם גם בדרכים שונות, כי בכל טיול יש הזדמנות לפגוש את עצמנו קצת אחרת. 

לקריאה נוספת בבלוג: מתי כדאי להתחיל לתכנן את הטיול הבא?

מוזמנים להישאר מעודכנים בנעשה בבלוג ולהירשם כאן לקבלת פוסטים חדשים ישירות לתיבת המייל שלכם.

100 דרכים לחזור - המלצת קריאה

מעולם לא ביקרתי בהודו, אך נראה שאני חוזרת אליה שוב ושוב דרך הספרים. ככל שאני קוראת יותר, אני מגלה עד כמה הודו מרתקת, ולומדת שהמסע שעוברים בה הוא גם (ואולי בעיקר) מסע פנימי.

לפני מספר חודשים פנה אלי נבו רוזי ושאל אם ארצה לקרוא את ספרו החדש "100 דרכים לחזור". שמחתי מאוד. בכל זאת, לא בכל יום אני מקבלת אימייל מסופר.

את ספרו הראשון "100 דרכים לאבד את עצמך בהודו" כבר קראתי וגם כתבתי על כך בבלוג, לכן הסתקרנתי מאוד לקרוא את ההמשך של הסיפור, של המסע הפנימי וגם לספוג עוד קצת מאווירה מיוחדת של הודו, אפילו אם זה רק דרך המילים.

הספר מתחיל בתאריך העשרים ותשעה ביולי, שזהו יום ההולדת שלי. 'כבר התחלה טובה', חשבתי לעצמי וצללתי פנימה.

אחד הדברים האהובים עלי הוא ספרי המשך. יש משהו נעים בחזרה הזאת לעולם שנברא בין דפי הספר. והפעם הזאת הייתה מיוחדת מאוד. ציפיתי לספר מלא הרפתקאות ומצאתי בו הרבה מעבר. לא ארחיב בתיאור העלילה כדי לא לעשות ספויילרים, רק אספר לכם שמדובר בספר רגיש ושנון שכל המטיילים באשר הם יוכלו להזדהות איתו.

שאלתי את נבו אם יסכים לענות על כמה שאלות שסקרנו אותי, לשמחתי הוא הסכים :)

היכן אתה מוצא את הודו בישראל? האם יש מקומות שמזכירים לך את הודו?
ה-'אני מאמין' של 100 דרכים לחזור הוא שהכל אפשרי בהודו, ובסופו של דבר ההבנה שגם בישראל הכל אפשרי, אז כן, הכל אפשרי כאן :)

באילו עוד מקומות בעולם תרצה ללכת לאיבוד או לחזור אליהם?
החלום הבא הוא לכתוב ספר על ברזיל, שבה עוד לא ביקרתי. מקווה שזה יתאפשר בשנה - שנתיים הקרובות.

מאחר ואתה מטייל וגם סופר, הייתי שמחה לקבל ממך המלצת קריאה. האם יש ספר מסע שאהבת במיוחד?
באדולינה זה ספר שהשפיע עליי המון. למרות שרוב הספר מתרחש בישראל, הדמויות שם עוברות מסע ארוך של השלמה והבנה.


תודה לכם שקראתם, ותודה לנבו רוזי ששלח לי את הספר. 

המלצות קריאה נוספות על הודו תוכלו למצוא כאן

המלצה על הספר המושלם לחופשה תוכלו לקרוא כאן

מוזמנים להישאר מעודכנים בנעשה בבלוג ולהירשם כאן לקבלת פוסטים חדשים ישירות לתיבת המייל שלכם.

צפת, שלושה ספרים וגעגוע

כשהייתי ילדה, נקלעתי בטעות לערב שירה וסיפורים סביב המדורה. כמו פרפר לאש, נמשכתי למעגל היושבים והקשבתי, והרגשתי, והערצתי ובכיתי וחזרתי לשם שנה אחר שנה, להקשיב שוב לסיפורים על  אנשים שהיו ואינם. לסיפורים על מלחמה, ושלום ותקווה.

אני חושבת שכבר אז התחלתי להתעניין בהיסטוריה של צפת, וכשצעדתי בסמטאותיה ראיתי רחובות ועליהם שכבות על גבי שכבות של סיפורים מתקופות שונות. הסיפור של צפת לדורותיה משתלב עם שאר סיפורי הגליל למארג אחד רחב. גם הרחוב הכי אפור ומוזנח יתעורר לחיים ויצבע בגוונים מרהיבים אם המטיילים בו ידעו לפחות סיפור אחד על בית אחד או איש אחד שפעם היו בו. 

ספרים שכדאי לקרוא כשמטיילים בצפת

בצל המצודה / מאיר מיבר מייברג

מאז ומעולם ליוותה אותי התחושה שסיפורם של אנשי העיר צפת אינו ידוע לכולם. שכפי שהעיר שוכנת לה בשקט בין הרי הגליל, עם ימי זוהר שחלפו לבלי שוב, כך גם סיפורם נשכח ושקע בין ארכיבי ההיסטוריה. וחבל, כי סיפור מרתק יש לעיר ולתושביה. מי שירצה לקרוא את הספר בוודאי יצטרך להשקיע מאמץ קל באיתורו בספרייה מקומית או חנות יד שנייה, אך המאמץ ישתלם ותזכו לקרוא תיעוד מרתק על מערך ההגנה של צפת בימים שלפני מלחמת השחרור. מאיר מיבר, מחבר הספר, היה מנהיג ומפקד צפת במהלך מלחמת השחרור.

כלה / אורה אחימאיר 
העלילה מתרחשת בצפת ובירושלים בימי המנדט הבריטי ומשקפת את חיי היום יום של אותה התקופה, את הדברים הטובים והפשוטים לצד אירועי ההיסטוריה. הספר הזה ייקח אתכם למסע בזמן. גיבורת הספר היא בת למשפחה חסידית בצפת שמנסה לבחור את גורלה ומנווטת בחייה בין שברון לב ויצר הישרדות. 

אגדת צפת - חיים ופנטסיה בעיר המקובלים / עלי יסיף
מאז ומעולם צפת הייתה אפופה באווירה מיסטית. האר"י הקדוש קבע שם את מקום מגוריו ותלמידיו המשיכו את דרכו. שמה של צפת נקשר לעד עם תורת הקבלה, עם סיפורי צדיקים ומעשי ניסים. משהו מהאווירה הזאת השתמר בה עד היום. בספר "אגדת צפת" תוכלו לקרוא על כמה מן האגדות שנוצרו בצפת והועברו מפה לאוזן לפני יותר מארבע מאות שנים. האגדות והסיפורים מייצגים את הוויה הצפתית ברוח התקופה בקהילות היהודיות.

מקומות שכדאי לבקר בהם כדי לספוג מהאווירה מיוחדת של צפת

מרכז אסנט - מכון ללימודי קבלה, שמציע מגוון פעילויות, הרצאות, סיורים וסופי שבוע ברוח הקבלה. כמו כן הם מציעים מספר אפשרויות אירוח ולינה בבית הארחה או באכסניה.

בית כנסת האר"י - זהו אחד מבתי הכנסת העתיקים בצפת, הוא מרשים מבפנים ומבחוץ.

ביקור בסמטאת הגלריות וברובע האמנים -  לא רק קדושים וחסידים נמשכו להגיע לצפת, בשל האווירה והיופי המיוחדים שלה, היא משכה את לבם ועינם של אמנים רבים שהגיעו לצפת החל משנות ה-50 ועד היום. 

מצודת צפת - ממוקמת על גבעה גבוהה במרכז העיר, ממנה תוכלו להשקיף על הנוף הגלילי ולראות מרחוק איך ישן משתלב עם חדש. במצודה נמצאים שרידים קדומים מהתקופה הכנענית ובזמן מלחמת העצמאות נערכו במקום מספר קרבות קשים.

מוזיאון בית המאירי - מוזיאון היסטורי שמתעד את היישוב היהודי בצפת במהלך מאתיים השנים האחרונות. לצד מידע מרתק תוכלו לראות תערוכה של חפצים ופרטי לבוש שנשתמרו לאורך השנים. המוזיאון שוכן במבנה ייחודי מהמאה ה-16 וזאת עוד סיבה טובה לבקר בבית המאירי.

***

פוסט זה נכתב כחלק משיתוף פעולה של בלוגריות טיולים עם בלוגריות של אוכל. כחלק מהפרויקט התארחתי בבלוג של עופרי זוטא המקסימה, שם תוכלו לקרוא עוד על צפת והגליל וגם לקבל מתכון מיוחד שמזכיר טעמים מתוקים של בית ומשפחה.

לקריאה נוספת על מקומות וטעמים:

רבקה קופלר מתארחת בבלוג "התבלינים של איילת"

מיכל מנור מתארחת בבלוג "מיס פטל"

כרמל קמין מתארחת בבלוג "טעמים מקצה העולם"

נירי שאול מהבלוג "אמא מטיילת לבד" בשיתוף פעולה עם תמר שוורצברד 
מהבלוג "עיניים גדולות"

מוזמנים להישאר מעודכנים בנעשה בבלוג ולהירשם כאן לקבלת פוסטים חדשים ישירות לתיבת המייל שלכם.

איך לטייל בציריך בלי לשבור תכנית חיסכון

"Traveling is the only thing you buy

 that makes you richer" 

טיולים הם הדבר היחיד שתקנו שיהפוך אתכם לעשירים יותר. טיול בשוויץ בהחלט מעמיד למבחן את האמרה הזאת כי שוויץ יקרה מאוד. לפני הנסיעה בדקתי דרכים שונות בהן אוכל להוזיל את עלות הטיול ובשורה התחתונה, בעזרת תכנון נכון, זה לגמרי אפשרי. בארבעה ימים בציריך ובלוצרן הוצאתי הרבה פחות מטיולים באורך דומה באמסטרדם או בלונדון. 

אגדת חורף - טיול בציריך

כשמטיילים ברחובותיה של ציריך כדאי לנשום. אפשר לנשום. האוויר שם שונה. העיר לא אוטמת את השמיים עם גורדי השחקים ומפלצות הבטון העירוניות. יש מרווח בין הלב לעננים.